כל פתרונות המיגון תחת קורת גג אחת!

דולב מגינה עליכם מקרינה אלקטרומגנטית וקרינה חשמלית

דולב- הבית שלך לסביבה מוגנת ובריאה

מה גורם לנו לחלות?

אנו מוקפים במכשירי חשמל: מחשבים, מכשירי וידאו, מגוון אדיר של מכשור ביתי ומגוון מוצרים שונים אשר כולם תלויים ברשת החשמל. קיימת בנוסף ההנחה שהחשמל עצמו )והתופעות הנגזרות ממנו( בטוח לחלוטין לשימוש, וכל הווייתו מוגבלת לחיווט בקיר ולמכשירי החשמל עצמם. מסיבות שונות, ובכללן הצורה בו מהונדסת ובנויה מערכת חלוקת החשמל, הנחה זו אינה תקפה עוד. החשמל הוא מרכיב עיקרי בציוויליזציה שלנו. מעטים מבחינים בעמודים, בחוטים, בתחנות הכוח ובשנאים שמפיקים ומפיצים את החשמל. מעטים עוד יותר שמים לב למערך החיווט המסועף בבתים, במשרדים, בבתי-הספר, בבתי הכנסת, במפעלים ובמקומות העבודה.

אך כל אלו יוצרים סביבה חשמלית אשר הסכנות בה גדולות והולכות, סביבה אשר עד כה לא נחקרה ולא נאספו אודותיה כמעט נתונים באופן שיטתי. הדרישה הגוברת לחשמל והגידול האדיר בכמות המחשבים וציוד אלקטרוני אחר הגביר באופן משמעותי את החשיפה של כל אחד ואחת מאיתנו לתופעות הקשורות לחשמל. למרות שהן בלתי-נראות וחסרות צורה וריח, תופעות אלו מהוות נוכחות מתמדת בחיינו. קיימת אמונה נפוצה )אך מוטעית( שהסביבה החשמלית נחקרה ונוטרה בזהירות ובאופן מעמיק, ולהוציא מקרים מסוימים, נמצאה כבטוחה לחלוטין לשימוש.

האמת היא שאנו חיים ועובדים בסביבה שכופה עלינו מגוון רחב של תופעות חשמל מזיקות. אחד מהגורמים המזהמים הגדולים ביותר היא קרינה בתדר רדיו.

]ציטוט: "אין בי ספק שבעת הנוכחית, הגורם המזהם הגדול ביותר על פני כדור-הארץ היא קרינה אלקטרומגנטית. אני סבור שבקנה מידה גלובלי, השפעותיה של הקרינה משמעותיות יותר מאשר אלו של ההתחממות הגלובלית..." – רוברט מ. בקר, רופא ומחבר הספר Cross Currents and The Body Electric ]

קרינה בתדר רדיו

מדאיג במיוחד הוא הזרם בתדר רדיו שנוצר על ידי מחשבים ומכשור אלקטרוני דומה, זרם שנקרא בדרך-כלל "זרם מזוהם". זרם זה נוצר על ידי מכשירים שונים ונמצא למעשה בכל מקום. רשת החשמל בבניינים השונים משמשת כאנטנה עבור אותו זרם, אשר גורם נזק חשאי לכל מי שבסביבתו.

במילים אחרות, החוטים והרשתות אשר מוליכות את החשמל לבתינו משמשות למעשה כמוליכים לקרינה קטלנית בתדרים גבוהים, צורה של זיהום חשמל שחמקה מתשומת ליבה של הקהילה המדעית והרפואית. הנוכחות המוגברת של זרם מסוג זה הגיעה בד-בבד עם עלייה מדאיגה בשיעור מחלות כגון דאבת השרירים )פיברומיאלגיה(, תסמונת העייפות הכרונית, הפרעות קשב וריכוז, סכרת וקצרת )אסתמה(. מחקרים רבים מספור הראו שאין רמה "בטוחה לשימוש" של חשיפה לזרם בתדר רדיו, שכיום נמצא ברשתות חשמל ביתיות, במשרדים ובבתי-הספר. זוהי "תופעת לוואי" קטלנית של העידן האלקטרוני בו אנו חיים.

זיהום חשמלי - חמקמק וקטלני

זיהום חשמל אינו מבחין במי הוא פוגע. הוא פוגע ברכים ובזקנים, נשים וגברים, אמהות ותינוקות, עשירים ועניים, מזכירות וחוואים, רופאים ועורכי-דין, עובדי מפעל ומדענים, כולם כאחד. התסמינים הנגרמים כתוצאה מזיהום חשמל מחריפים עד שקורבנותיו התמימים נוקטים בצעדים להפחית את החשיפה לו. אין הקלה, אין תרופה, אין ישועה. חיים אחדים הופכים למערבולת של יאוש וכאבים וניסיונות נואשים להקל על התסמינים.

ההשפעות המזיקות הנגרמות לצורות חיים ביולוגיות כתוצאה לחשיפה לזיהום חשמל תועדו במחקרים רבים שנערכו במהלך 50 השנים האחרונות. כמה מדינות קבעו תקנים המגבילים את החשיפה המותרת לשדות אלקטרומגנטיים ) EMF (, זרמים "מלוכלכים" ומקורות אחרים של קרינה.

 עם זאת, רק לעיתים נדירות מנוטרות סביבות החיים השונות ונערך בהן מעקב אחר השפעות זיהום החשמל. לדוגמה, התקנים המוגבלים הקיימים לגבי זרם מלוכלך מיושמים כיום רק עבור סביבה תעשייתית, ורק כאשר רמות הקרינה גבוהות עד כדי גרימת נזק למחשבים, מנועים וציוד מסוג אחר.

עד לאחרונה, לא הייתה דרך לאדם הפשוט למדוד ולעקוב אחר רמות החשמל המלוכלך בסביבתו. עיצובו לראשונה של מד זול יחסית שניתן לחיבור והתקנה לתוך שקע רגיל הוביל למספר מסקנות מדאיגות. מאות אנשים גילו שבעיות הבריאות מהן הם סובלים החריפו כל אימת שנחשפו לזרם מלוכלך, ושהם אכן נחשפים לזרם מלוכלך במקומות רבים. המצאתו של מסנן נוח לשימוש אשר מסלק קרינה בתדר רדיו הביאה הקלה מיידית לאלפי אנשים. חלקם הצליחו ליצור או למצוא סביבה בה רמות הזיהום נמוכות יותר. עם זאת, רבים גילו שזה בלתי אפשרי למצוא סביבה אשר רמות הזיהום בה בטוחות לחלוטין.

המקרים המובאים בהמשך הם רק חלק ממאות סיפורים דומים בהם נתקלו חוקרים מסורים במהלך ארבע השנים האחרונות. יש לזכור שמחקרים אלו נערכו ללא תמיכת הממסד המדעי שבדרך-כלל מממן מחקרים מעין זה.

עם זאת, אין להטיל ספק באיכות המחקרים הללו. החוקרים הקריבו לא מעט מעצמם ומכספם כדי לערוך את המחקרים הללו בצורה הטובה ביותר האפשרית. מחקרים אלו נערכו על ידי חוקרים שביקשו לגרום לקהילה המדעית והרפואית להקשיב לטיעוניהם באופן שיטתי ומעמיק.

תסמיני חשיפה לקרינה בתדר רדיו (מחלת גלי רדיו)

נוירולוגים: כאבי ראש, סחרחורות, בחילה, קשיים בריכוז, אובדן זיכרון, נטייה להתרגזות, דיכאון, חרדה, נדודי שינה, תשישות, חולשה, רעידות, עוויתות שרירים, קהות חושים, עקצוץ, שינוי בפעולת הרפלקסים, כאבי מפרק ושרירים, כאבים ברגל ובכף הרגל, תסמינים "דמויי- שפעת", חום. תגובות חמורות יותר יכולות לכלול התקפים, שיתוק, פסיכוזות ושבץ קרדיולוגים: דפיקות לב, הפרעות קצב, כאבים או לחץ בחזה, לחץ דם גבוה או נמוך, קצב לב איטי או מהיר מדי, קוצר נשימה נשימתיים: דלקת גת )סינוסיטיס(, דלקת סמפונות )ברונכיטיס(, דלקת ריאות, קצרת )אסטמה( אופתלמולוגיים: כאב או צריבה בעיניים, תחושת לחץ בעיניים או מאחוריהן, התדרדרות ביכולת הראיה, קטרקט

אחרים: בעיות עיכול; כאבי בטן; בלוטת תריס מוגדלת; כאבים באשכים או בשחלות; יובש בשפתיים, בלשון, בפה, ובעיניים; צימאון; התייבשות; דימומים מהאף; דימומים פנימיים; אי-סדירות בחילוף הסוכר; אי-סדירות במערכת החיסון; חלוקה מחדש של המתכות בגוף; איבוד שיער; כאב שיניים; פגיעה בחוש הריח; התדרדרות בסתימות השן; צלצולים באוזניים )מתוך ‘’No Place to Hide’’ / Arthur Firstenberg , אפריל 2001 ). ]תמונה[ פרופסור מרטין גראהם, פרופסור אמריטוס למדעי המחשב והנדסת חשמל, אונ' קליפורניה, ברקלי, וממציא מסנן מיוחד שמסלק קרינה בתדר רדיו מרשתות חשמל ביתיות.

כל בקשותיהם זכו להתעלמות. במקום זאת, הם זכו לביקורות צולבות ולבוז. מרבית אלו שהבינו שבריאותם הושפעה לרעה על ידי זיהום חשמל היו מעורבים לפני כן בחיפוש יקר ועקר אחר המקור לתחלואיהם ולמזור עבורם.

הם הוגבלו תדיר על ידי הכאבים שחשו למרות שחיפשו את העזרה הרפואית הטובה ביותר שיכלו להרשות לעצמם. הם נואשו כשאיבדו את היכולת לתפקד כחלק מהחברה. רבים מהם עומדים בפני פשיטת רגל. הם אבדו במערבולת של ייאוש שסיבותיה לא היו ידועות למדע. חלק מן התסמינים זכו לשם, חלק לא. לא הייתה הקלה מלבד טיפול משכך. מרפא של ממש נדמה כחלום באספמיא. כולם חוו שיפור משמעותי לאחר שסילקו קרינה בתדר רדיו מרשתות החשמל בבתיהם.

 

משבר בבריאות הציבור

עיקרון ידוע במדע אשר פותח במאה ה- 14 נקרא "התער של אוקהם". בניסוח מחדש, עיקרון זה קובע שש לקבל את התיאוריה שמנפיקה את התחזיות המדויקות ביותר. התסמינים המיוחסים לחשיפת-יתר לקרינה בתדר רדיו )מחלת גלי רדיו( מתאימים בבירור לתסמינים המיוחסים לתחלואים הרבים )וחסרי ההסבר-כביכול( שהפכו לנפוצים יותר ויותר בעשורים האחרונים. הקשר בין חשיפה לקרינה בתדר רדיו למכאובים אלו דורש מחקר עצמאי נוסף.

מחקרים העוסקים בקשר בין בריאות הציבור וזיהום חשמל נותרים כיום ברשותם המלאה של מפעילי ויצרני חשמל. מצב זה בלתי-מתקבל על הדעת אך אינו צפוי להשתנות בקרוב. במדינת ויסקונסין בארה"ב, לדוגמה, פקידים במשרד הבריאות של המדינה לא חקרו אף אחת מטענותיהם של משפחות חקלאים לגבי חשמל מזוהם, למרות שמשפחות אלו מבקשות שתתנהל חקירה בנושא כבר כ- 30 שנים. כל דיון בתופעות חשמל מצריך שימוש במונחים אשר רוב הציבור אינו מכיר. זהו מצב נתון בכמעט כל דיון מדעי. מכיוון שהדיון מתנהל כמעט לחלוטין בשפה טכנית, הדבר מהווה מכשול מהותי בהבנתו של הציבור את הנושא. מכיוון שכך, קשה מאוד למשוך את תשומת לב הציבור לנושא, בייחוד כאשר האובייקטיביות של רוב החוקרים-מטעם העוסקים בנושא מוטלת בספק.

אין הכרח שכך יהיה הדבר. זיהום חשמל הוא מקביל לזיהום מים. מים "נקיים" נכנסים לבתינו ויוצאים "מלוכלכים" דרך נתיב אחר. אותו הדבר נכון לגבי חשמל, רק שבניגוד למים, החשמל המלוכלך לא עוזב דרך נתיב אחר, אלא מתערבב עם זרם נקי ונותר נוכח בסביבה בה אנחנו חיים. כמו במקרה של מים מזוהמים, קיימים מספר גורמים מזהמים, שכאשר הם פועלים יחד הם פועלים בסינרגיה ומגבירים כל אחד את הנזק שגורם האחר. משום כך, לא ניתן להעריך באופן מלא ומדויק את הנזק שנגרם לגופים ביולוגים כאשר בוחנים כל אחד מהמזהמים הללו בנפרד. למרות שקיימת דאגה לגיטימית לגבי השאלה עם אילו סוגים של קרינה ניתן לחיות ובאילו רמות של עוצמ , ה אין שום ספק לגבי העובדה שזיהום חשמל נוכח בסביבה בה אנו חיים, ואין כלל ספק שאין רמת חשיפה בטוחה לקרינה אלקטרומגנטית.

הצורך הדחוף ביותר הוא לפתח שיטות לחיסול או למניעת חשיפה לרמות מזיקות של קרינה. בנוסף, יש לעודד את הממונים על בריאות הציבור לעשות שימוש בכלים המסוגלים למדוד באופן מדויק את זיהום החשמל ולפתח הליכים ושיטות מתאימות לשימוש בהם. אין להותיר זאת בידיהם של בעלי עניין.

 

זמן להתחיל

זהו זמן מצוין להתחיל לפעול בנושא זה מכיוון שחוקרים בעלי התארים האקדמאים והמיומנות הטכנית הדרושה כבר יצרו חלק גדול מן הבסיס התיאורטי והמעשי הדרוש לפעולה בתחום זיהום חשמל. מחקרים מעין אלו היו יכולים להיות יקרים באופן מחריד אם לא היו כבר בנמצא כעת. יתרה מכך, גם אם היו נמצאים המשאבים לממן מחקרים מעין אלו

ה- Stetzerizer המקורי שניתן ® , מסנן מיוחד גראהם-סטטצר לחברו לכל שקע ביתי כדי לסלק קרינה בתדר רדיו[ )אשר היו דורשים מאות אלפי דולרים בשלב ההתחלתי(, אובייקטיביות המחקרים הללו הייתה מוטלת בספק, אלא אם כן )וזהו המצב כעת( ניתן היה להבטיח את עצמאותם המלאה של החוקרים.

 

יש להביא בחשבון את הגורמים הבאים כאשר מהרהרים בסבלם של הנפגעים מזיהום חשמל:

  • מעורב כאן מגוון רחב של בעיות בריאות. ברפואה, מצב זה לרוב מפחית מאמינות המחקר מכיוון שחוקרים שואפים לקשר גורמי מחלה מסוימים עם תחלואים מסוימים. עם זאת, הדיווחים על מכאובים הם עקביים בכך שכולם מתארים התקפה רבתי על מערכת החיסון, מאפיין משותף לזיהום חשמל. הדיווחים גם עקביים בכל הקשור לטבעם המשתנה של תופעות החשמל כתוצאה משינויים גדולים בעוצמת ומשך החשיפה מאדם לאדם
  • רק לעיתים רחוקות נעלמים התסמינים לחלוטין או שנמצאת "תרופה". ניתן להסיק מכאן על הקושי הגדול ביצירת סביבה הנקייה לחלוטין מזיהום חשמל
  • זיהום חשמל מחריף בעיות בריאותיות רבות, למרות שנראה שקיים מערך תסמינים מסוים המשותף לכל צורות חשיפת-היתר
  • נראה שישנו סף מסוים לחשיפה אשר מעליו הופכות ההתאוששות וההחלמה לקשות ובעייתיות הרבה יותר מחד, והרגישות לפגיעה מאידך עולה
  • רק לעיתים רחוקות )אם בכלל( כוללת הקהילה המדעית את זיהום החשמל כגורם מזהם
  • המחקר העוסק ב"זרם תועה", אשר עוסק בחשיפה קצרת-טווח של פרות לרמות נמוכות של חשמל "נקי", אינו רלוונטי לדיון בהשלכות הבריאותיות על בני אדם בהן אנו עוסקים כאן למרות שלעיתים קרובות הוא מובא "כהוכחה" שלזיהום חשמל אין כל השפעות מזיקות על בני אדם
  • רבים מאלו שנפגעו מזיהום חשמל זקוקים להקלה מיידית. המבחן המתאים ביותר לשאלה האם זיהום חשמל הוא סוגיה בריאותית הוא לספק סביבה נקייה מכל צורות זיהום חשמל. מאוחר יותר ניתן יהיה לעסוק ברמות ובאפיקי החשיפה המדאיגות ביותר בסביבה כזו או אחרת
  • פתרון זה, יצירת סביבה נקייה מזיהום חשמל, יהיה הפתרון הפשוט ביותר, הזול ביותר )והברור ביותר( לצורך לבחון את התיאוריה לפיה לזיהום חשמל יש השפעות מזיקות על בריאות האדם

דן האגר

דן האגר ) 50 ( הוא אדם גדל-גוף ששמחת החיים שלו אינה מסגירה את בעיות הבריאות מהן הוא סובל, בעיות שלפי רופאיו היו אמורות להביא כבר למותו. בעברו עסק במגוון רחב של עיסוקים ובכללם ריתוך מתכת, מכונאות, ונהיגה באוטובוסים ומשאיות. לא הייתה לו היסטוריית מחלות ענפה כלל וכלל עד לפני כשמונה שנים, הוא כמעט שותק מכאבים בגב התחתון ובמפרקים. היו רגעים בהם רגליו הפכו לרגישות כל-כך שהוא כמעט ולא יכל ללכת. לעיתים הוא היה מאבד את שיווי משקלו ונופל ללא כל סיבה נראית לעין.

רופאים רבים לא הצליחו לאבחן את הסיבה לבעיות מהן הוא סבל, למרות שכולם הסכימו שמצבו הלך והדרדר. האגר קיבל לבסוף מרשמים ל- 12 משככי כאבים, תרופות נוגדות התנפחות, נוגדי התקפים ונוגדי דיכאון בניסיון עקר להישאר בריא דיו כדי לתחזק את מחנה הקמפינג אותו הפעילו הוא ואשתו מארג' במרכז ויסקונסין. לפני שנתיים, אחד משכנותיו תיארה איך בעיות הבריאות שלה השתפרו לאחר שהתקינה מסננים לסילוק רמות נמוכות של זיהום חשמל. לאחר שבדק את הנושא, האגר הבין שהתסמינים מהם סבל תאמו לתסמינים המזוהים עם מחלת גלי רדיו, ממש עד לכאבי השיניים. האגר החליט לעשות זאת בעצמו והכין מספר מסננים. "מיד הרגשתי יותר אנרגטי. כאבי הראש נעלמו והצלחתי לישון טוב יותר," הוא מספר. הוא לא סבל יותר מדום נשימה בשינה ) Sleep Apnea ( ולא איבד את שווי משקלו יותר. בהמשך, הוא הפחית את מספר התרופות אותם הוא לוקח לארבע בלבד.

רופאים מעולם לא הצליחו למצוא את הסיבה לתחלואיו, למרות שחלקם טענו שהוא לעולם לא ישיב לעצמו את הזריזות והכוח שאיבד וחזו שההידרדרות במצבו תמשך. אחד מרופאיו ייחס את התסמינים לבעיות במערכת העצבים. האגר מסכים עם האבחון.

האגר מאמין שמערכת העצבים שלו ניזוקה על ידי מעבר הזרם דרך גופו. הוא קושר בין תחילת בעיות הבריאות שלו ובין שינוי שנעשה במערכת הפצת החשמל באזור בו גר כדי לתת מענה לביקוש הרב לחשמל. בנוסף, מחנה הקמפינג שלו נמצא קרוב לאגם באזור שפלה, מיקום שמושך מטבעו זרמי הארקה. האגר השתמש בכמה וכמה שיטות על מנת ]תמונה[ הציור לעיל, אשר מראה מתח בתדר גבוה בצורת גל של 60 מחזורים, נמדד בתוך כיתה בה לימד מורה אשר מת לאחרונה מגידול בראשו. המורה שלימד בחדר הסמוך מת לאחרונה מסרטן הדם. הד"ר ויטאלי רזניק, פרופ' להיגיינה ואפידמיולוגיה בקזחסטאן ומומחה בהשפעות קרינה בתדר רדיו, אמר שהאנרגיה שגילמה צורת הגל הזו הייתה פי שניים מהרמה הנחשבת לבטוחה, על פי התקנים במדינה, תקנים המבוססים על "מרכיבים בתדרים גבוהים הידועים, ביכולתם לגרום מגוון של בעיות אצל בני אדם," בכללם גידולים וסרטן הדם.

להפחית את נוכחות הזרמים, אך אף שיטה לא הייתה יעילה לחלוטין. הכאבים פחתו לאחר שרופא טיפל בו בכלים השמורים בדרך-כלל לטיפול בהתחשמלות. האגר רכב מספר משקפי תנודות )אוסילוסקופים( ומנסה כיום לעזור לשכניו להבין את הסיכונים המביא עימו זיהום חשמל. האגר עבר ניתוח בגבו ב- 1998 והחלמתו הייתה איטית מאוד. "לקח לי חודשיים להיות מסוגל לצאת מהבית וללכת מרחק של 30 מטרים," הוא אומר. הוא מייחס את ההחלמה האיטית לזיהום חשמל. אחותו אובחנה בדלקת מפרקים שיגרונית ) rheumatoid arthritis ( וסבלה במשך כמעט שנה בעוד רופאים ניסו למצוא את התרופות המתאימות עבורה. תרופות רבות לא היו יעילות והיו כרוכות בתופעות לוואי. דן מדד את תדרי גלי הרדיו בביתה והתקין מסננים בביתה לפני כשנה. יכולת התנועה שלה השתפרה, כפות ידיה נפוחות פחות והיא ישנה כיום טוב יותר. "הרופאים שלה לא יכולים להאמין כמו היא השתפרה," אומר דן. היא מייחסת את השיפור במצבה למסננים.

קתרין קליבר

הבעיות הרציניות של קתרין קליבר החלו ב- 1996 , ששה חודשים לאחר שהיא ובעלה עברו לחיות בחווה בוויסקונסין אשר ניהלו היא ובעלה דן. היא הייתה בת 23 ועד אז לא חוותה אף בעיה רצינית. שניהם היו בוגרים טריים של אונ' ויסקונסין-מדיסון. התסמינים החלו בגרון יבש וכואב, תשישות, וחום וצמרמורות בדרגה נמוכה. היא לא הייתה יכולה להתרכז. הרופאים לא ידעו מדוע. בדיקות לזיהוי דלקת גרון חזרו שליליות. שלוש שנים לאחר מכן, היא אובחנה בתסמונת העייפות הכרונית.

קתרין הבחינה בתבניות בלתי-רגילות בתסמינים מהם סבלה. הם החריפו בזמנים מסוימים )בסופי-השבוע, לדוגמה( ובתנאי מזג-אויר מסוימים )החריפו כאשר ירד גשם, הוקלו במזג-אויר יבש יותר(. נדמה שלא היה כל הסבר הגיוני לתבניות אלו עד שהבינה שהם תאמו תקופות של ביקוש גבוה לחשמל ושינויים במוליכות האדמה.

קתרין למדה על הקשר בין מצבה לבין זיהום חשמל לאחר שקראה מאמר בכתב עת חקלאי על ניסיונותיהם של חקלאים להתמודד עם מה שנקרא "זרם תועה". היא יצרה קשר עם הטכנאי שעזר לאותם חקלאים, ומיד הפסיקה את הזרם בביתה. היא אומרת שהיה "שיפור ברור" בבריאותה ובבריאותו של בעלה. לדוגמה, שניהם ישנו טוב הרבה יותר.

 

הם התקינו בנוסף כמה סוגים של מסננים ונקטו במספר אמצעים להגביל את החשיפה שלהם לזיהום חשמל. התוצאה הייתה שיפור בבריאותם. עם זאת, היה זה בלתי-אפשרי לסלק לחלוטין את זיהום החשמל מסביבתם. היא מושפעת לרעה, למשל, מהתפרצויות מתח בתדרים גבוהים הנפלטות מנורות מהבהבות המוצבות על אנטנות סלולאריות.

מאז שלמדה על זיהום חשמל, קתרין לא פסקה במאמציה להזהיר אחרים מן הסכנה. היא הקימה אתר אינטרנט בנושא ) www.electricalpollution.com (, ודוחקת בחקלאים לדרוש פתרונות משפטיים לבעיות אלו. "אלו שבריאותם הושפעה במידה הרבה ביותר מראים את העניין הרב ביותר )בזיהום חשמל( מכיוון שיש להם הכי הרבה להרוויח," היא אומרת.

שיבאני ארג'ונה

שיבאני ארג'ונה ) 59 ( לא חושבת שהיא הייתה בחיים כיום לולא למדה על זיהום חשמל. לפני כשנתיים, היא החלה לחוות תקריות בהן לחץ הדם וקצה הלב שלה עלו פתאום בצורה דרמטית, ובנוסף חוותה אי-סדירות בקצב הלב למרות שלא הייתה לה כל היסטוריה של מחלות לב ולחץ הדם שלה תמיד היה נמוך. היא הובהלה לבית החולים המקומי פעמיים; הרופאים לא מצאו דבר. גם לאחר שהוציאה 18,000 $ על בדיקות )שכללו סריקת MRI של מוחה(, הרופאים עדיין לא הסכימו על אבחון ולבסוף טענו שהיא סובלת מ"התקפי פאניקה".

חייה התאפיינו בחודשים של שינה גרועה. נדרשו לה לפחות שעתיים על מנת להירדם בגלל תחושות מתח ועוויתות מעיים שהתחילו ברגע שנשכבה לנוח. ("הייתי כנכה")

היא הייתה מתעוררת כל כמה שעות. היא חשבה שהבעיות מהן סבלה נבעו באופן כלשהו מהמיטה עליה שכבה, אך המצב לא השתפר כאשר ישנה בחדרים אחרים בבית. )ואכן מאוחר יותר נתגלה שכל אותם חדרים הכילו רמות גבוהות של קרינה בתדר רדיו.( "הרגשתי כל-כך חלשה, כאילו אני עשויה מנייר," היא אומרת. "הייתי כמו נכה. בעלי נאלץ לטפל בי." תרופות הומיאופתיות הקלו על חלק מהתסמינים, אך הקלה אמיתית הגיעה רק לאחר שהופחתו רמות הקרינה בתדר רדיו בתוך וסביב הבית.

לרוב נדרשים כ- 20 מסננים. לביתה של ארג'ונה נדרשו 37 מסננים על מנת להפחית את רמות הקרינה באופן מספק. מהנדס החשמל מר דייב סטטצר טען שרמות הלכלוך בתדר רדיו בביתה היו בין הגבוהות שאי פעם מדד. )הספק שלה טען שהמדידות שלו, שנעשו באותו זמן, לא גילו כל סיבה לדאגה.( כיום, ארג'ונה היא כה רגישה לחשמל שאפילו הקשת החשמלית הנוצרת במערכת החשמל של המכונית שלה משפיעה עליה לרעה ולא מאפשרת לה לנהוג. היא למעשה מוגבלת לביתה מכיוון שהחשמל במקומות ציבוריים משפיע עליה באופן חריף.

היא ובעלה נקטו במספר צעדים על מנת להפחית את החשיפה לתופעות חשמל מזיקות, כגון התקנת קווי טלפון מוגנים והחלפת מערכת חימום המים בביתם )אשר מוליכה זרם הארקה( כדי להפחית את החשיפה שלה לרמות "בלתי-נסבלות". הם גם חדלו להשתמש בלוחות רצפה מחוממים שהיו מותקנים בביתם מכיוון שפלטו קרינה בתדר רדיו.

כיום היא מעבירה סדנאות על השפעותיו של זיהום החשמל ועל הדרכים להפחית את החשיפה לו. היא למדה שאנשים רבים מוטרדים על ידי זיהום החשמל למרות שאינם רגישים לחשמל כמוה. ברגע שחוו סביבה נקייה, אנשים רבים הבינו עד כמה רע הם מרגישים בסביבה מזוהמת, היא אומרת. אלו שחווים אך ורק סביבות מזוהמות לא יודעים עד כמה רע הם מרגישים.

משפחת יאנסקי

בעיות הבריאות של משפחת יאנסקי החריפו לפני כשנה. כל חברי המשפחה החלו לסבול ממכאובים בלתי- מוסברים, כולל כאבי בטן וכאבי ראש. אחד מבני המשפחה אושפז עם כאבי ראש חזקים, למרות שהרופאים לא הגיעו לאבחון מוסכם. טום ) 45 ( לא הושפע באופן חריף כמו שש ילדיו ואשתו, ברנדה ) 42 (, עובדה אותה הוא מייחס לכך שהוא עובד מחוץ לבית. ילדיהם מקבלים חינוך ביתי ונשארים בבית כל היום. ההתפתחות המדאיגה ביותר הייתה אבחון בנם דניאל ) 11 ( כחולה סכרת. בתם אובחנה כחולת סכרת כשהייתה בת 10 חודשים. הרופאים אמרו שזה בלתי-רגיל שמחלה כזו תפגע בשני ילדים באותה משפחה באופן כזה.

טום קרא מאמר על זיהום חשמל. "כשקראתי את זה, חשבתי 'וואו, זה נשמע בדיוק כמונו'," אומר טום. הוא ערך מדידות בביתם והתקין מערכת של 20 מסננים מיוחדים מיד לאחר שהבין שנפלטות רמות גבוהות של קרינה בתדר רדיו מרשת החשמל הביתית.

"בעיות הבריאות של המשפחה כמעט נעלמו," אומר טום. הדבר המפתיע ביותר עבורם היה הפחתה דרמטית בכמות האינסולין לה היו זקוקים שני ילדיהם החולים. הם חזרו ווידאו את הקשר בין זיהום חשמל לבין רמות אינסולין מספר פעמים. למשך שלושה שבועות בקיץ הם נפשו באזור מרוחק של מיניסוטה אשר היה נקי מזיהום חשמל. רמות הסוכר בדם (שיפור משמעותי בסכרת ממנה סבלו הילדים) של שני הילדים נפלו ונותרו "יציבות מאוד," אומר טום. ברנדה מעירה שרמות הסוכר בדמם נותרו יציבות ללא קשר לרמת הפעלתנות של הילדים.

באפריל רמות הסוכר בדם אצל הילדים חזרו לטפס והפכו קשות להתמודדות. כאשר המשפחה ביקרה ידיד שחי במרחק של כ- 50 קילומטרים, רמות הסוכר בדם אצל הילדים ירדו באופן ברור )ועדיין יורדים(. מאוחר יותר הם ייחסו זאת לעובדה שידידם גר באזור חולי, בו האדמה הייתה פחות מוליכה. הם נותרו ללון בבית הידיד כמה ימים כדי לאשר את ההשערה. "אני משוכנע שזה )זיהום חשמל( נושא שראוי לתשומת לב," אומר טום. הם חלקו את תצפיותיהם עם הרופאים שטיפלו בילדיהם. הרופאים ייחסו את השערותיהם ל"צירוף מקרים".

ננסי ה.

ננסי ה. (שביקשה להישאר בעילום שם- 42) משתנקת כשהיא מספרת על שורת המחלות שפקדו את משפחתה, תיאור ארוך של צער ואבל שנדמה חסר פרופורציה למשפחה של חמש נפשות. היא גרושה עם ארבעה ילדים. הסיפור המזעזע התחיל לפני יותר מ- 15 שנים כשעברה עם משפחתה לעיירה קטנה בצפון-מרכז ויסקונסין.

כבר אז חשה אינסטינקטיבית שמשהו "לא בסדר". רק מאוחר יותר למדה לבטוח בתחושה זו, אך באותו זמן היא לא יכלה לזהות בדיוק מה באותה סביבה גרם לה להרגיש כך. בעיות הבריאות החריפו כשעברה לבית באזור כפרי. מיד לאחר שעברה, בנה התינוק, שבאותו זמן כבר ישן בשלווה לילות שלמים כבר כמה חודשים, החל להתפתל ולצרוח בכאבים מסיבות אותן לא הצליחו הרופאים לגלות. נדמה היה לה שילדיה תמיד סבלו מהצטננויות, חום, ובעיות בעיכול. הבנים שלה היו נמוכים מהממוצע. אחד מבניה חווה כאבי גדילה קשים וכאב ברגליו.

בתה סבלה ממיגרנות נוראיות. שני ילדיה הבוגרים פיתחו דלקות אוזניים רציניות. אחד מהם סבל מאובדן של 50% ביכולת השמיעה, והאחר נפגע אפילו קשה יותר. בתוך שנה נוראה אחת, ילדיה בכיתות א', ג' ו-ה' הפכו לרדומים וחסרי אנרגיה ופיתחו מבעיות מעיים חמורות אשר גרמו לכך שלא יכלו לעכל כמעט מזון. היו להם עיגולים שחורים מתחת לעיניים למרות שישנו יתר על המידה, וסבלו מקשיי למידה ומעיכובים בגדילה לגובה. "הילדים היו משחקים, ופתאום הם היו מקבלים כאבי ראש ובטן," אומרת ננסי. צוות של רופאים בבית-חלים עירוני מרכזי אישר שהילדים אכן היו חולים אך לא הצליח לאבחן לא את המחלה ולא את הגורמים לה. רופא אחד חשד שמדובר בסרטן. בחיפושיה אחר תשובות, ננסי בדקה את איכות האוויר ואת איכות המים, הפסיקה לגדל ירקות בחצר ביתה שמא היה זה משהו באדמה שפגע בילדיה, וחדלה לקנות כל מאכל שהואשם אי פעם בהיותו גורם למחלה כלשהי. היא חיפשה עזרה רפואית לעיתים קרובות כל-כך עד שהרופאים תהו אם אין היא למעשה מזייפת את הבעיות כדי למשוך תשומת לב. היה זה עוד מכשול נוראי לאם מודאגת המנסה להקל על סבל ילדיה. דבר לא עזר, אך בדיוק שנה ויום לאחר שהבנים הפכו חולים, בעיות המעיים לפתע נעלמו.

בריאותה של ננסי גם היא התדרדרה. לאחר שסבלה מתשישות, חולשה וחוסר יכולת להתרכז, היא אובחנה כחולת טרשת נפוצה. ולמרות שבתה לא סבלה כמו שסבלו הבנים, ציפורניה התקלפו ושיערה נשר. ננסי סבורה כעת שרשת המתכת שהייתה מותקנת בתקרת חדר השינה של הבנים היא הסיבה לכך (מרגישה רע יותר כשהשכנים משתמשים ביותר חשמל) שהם סבלו הרבה יותר מאשר בתה. מכשירי חשמל בביתה פסקו לעבוד לעיתים קרובות. ננסי שמרה קופסאות רבות של טלפונים מקולקלים מכיוון שחשה שישנו קשר בינם לבין מה שחוותה משפחתה. נורות נשרפו לעיתים קרובות. מכשירי חשמל אחרים התקלקלו לעיתים קרובות וננסי נאלצה לתקן אותם.

ב- 2 לאפריל, 2002 , היא התקינה מערכת מסננים בביתה. ננסי אומרת שבריאות משפחתה השתפרה באופן משמעותי בתוך שבוע. היא החלה לחשוב בבהירות ולא סבלה יותר מתשישות. אחרים העירו שהיא לא מגמגמת יותר. היא משתמשת במכשיר מדידה כדי לעקוב אחר הסביבה החשמלית בביתה ומבחינה שבריאות המשפחה מתדרדרת ככל שרמות זיהום החשמל עולות. "זה הבדל של שמיים וארץ," אומרת ננסי. נדרש זמן רב יותר לילדיה להחלים, אבל גם הם חשים כיום יותר נמרצים. "לראשונה בחייהם, אני לא צריכה לקחת אותם לרופא יותר," היא אומרת.

מרסי פריי

מרסי פריי יכולה לאתר במדויק את תחילת ההתדרדרות בבריאותה: לידת בנה השני, לפני 16 שנים. בלוטת תריס עצלה שלא טופלה במשך כמה חודשים אכן הסבירה חלק מהתסמינים, אבל לא את התקפי החרדה, התשישות, ההתדרדרות באיכות השינה ואת העובדה שהתעוררה בבהלה מוחלטת בכל לילה בדיוק באותה שעה. מצבה החמיר והיא לא יכלה לעבוד יותר לאחר שמשרדה הועבר לבית-ספר ישן שמערכת החשמל בו לא שודרגה כדי שתוכל לתמוך במחשבים ובציוד אלקטרוני אחר.

כאשר אובחנה בסופו של דבר כסובלת מעייפות כרונית, דאבת השרירים (פיברומיאלגיה), התקפי חרדה ותסמונת מעי רגיז, היא הייתה מחוסרת עבודה כבר מה- 4 ביוני, 1999 . היא קשרה בין תסמינים אלו ובין זיהום חשמל כשהשתתפה במחקר מוקדם שבדק את פעילותם של מסננים. כחלק מאותו מחקר, המסננים הודלקו וכובו במרווחים קבועים. המשתתפים בניסוי לא ידעו מתי המסננים פעלו, אבל מרסי טוענת שהיא יכלה להרגיש מיד. המחקר נערך בתקופת החגים, תקופה של ביקוש אדיר לחשמל. "הייתה זו מכה כפולה כשהם כיבו אותם," היא אומרת.

היא התקינה את מערכת המסננים בביתה מאותו הרגע. היא עדיין מותשת וחשה צימאון חריף במשך רוב שעות הערות שלה, אבל היא כבר לא סובלת מתסמונת המעי הרגיז, וכבר לא נוטה להתפרצויות כעס, חרדה ושינויי מצב-רוח שכה אפיינו אותה את התנהגותה לפני שנאלצה לעזוב את עבודתה כאחראית נופש ופנאי בארגון בו עבדה. היא מאמינה שבריאותה עדיין מושפעת מאוד מזיהום חשמל. המסננים סלקו זרמים בתדר רדיו מרשת החשמל בביתה

קורט גוטנכט

קורט גוטנכט (56) הוא עיתונאי שכתב רבות על זיהום חשמל. לפני יותר מארבע שנים, הוא שאל מדוע חקלאים המתמחים בייצור חלב בוויסקונסין עדיין התלוננו על "זרם תועה" ("האיום הגדול ביותר לבריאות הציבור") כמעט שלושה עשורים לאחר שהנושא פורסם לראשונה.

הוא מצא יותר ממה שציפה – מה שהוא קורא לו "האיום הגדול ביותר על בריאות הציבור." הוא גילה שבני אדם נפגעים מזיהום חשמל בדיוק כמו בעלי חיים, ושהבעיה לא הייתה מוגבלת לאזורים כפריים. אחרי שמאמרו התפרסם הוא הוצף בשיחות טלפון מחוואים שאיבדו את חוותיהם בגלל בעיה זו מבלי יכולת לתבוע אותה בחזרה. הוא ביקר בעשרות חוות בשלוש מדינות. רוב המשפחות שחיו באזורים בהם רמות הזיהום היו גבוהות סבלו מבעיות בריאות רציניות. הוא אומר שהבעיה אינה זוכה למענה בעיקר בגלל שהממשלה ויתרה בנושא לבעלי עניין. "שליטתם של בעלי עניין בטכנולוגיה המאפשרת למדוד זיהום חשמל מאפשרת להם לקבור את הנושא תחת הר של מונחים טכניים ואמיתות-למחצה," הוא אומר. אך הוא טוען שההיבט המדאיג ביותר של הבעיה הוא העובדה שהממשלה, בשיתוף פעולה של חוקרים מסוימים, נטשו כל יומרה של אובייקטיביות ובדיקה בלתי-תלויה. זועזעתי ממה שנאלצו לסבול חוואים שאיבדו את חוותיהם כתוצאה מזיהום חשמל. לרוע המזל, כל מי שמנסה למצוא פתרון לבעיה הזו מקבל את אותו היחס."

גוטנכט זיהה שביתו שלו מזוהם לפני שלוש שנים בחג המולד, כאשר משפחתו הפכה לעייפה מאוד ומדוכאת. הן העייפות והן הדיכאון נעלמו לאחר שהותקנו המסננים. משרדו היה כל-כך מזוהם שהוא לא היה מסוגל לחשוב או לכתוב לאחר שבילה בו כמה שעות. הוא הסביר זאת לספק המקומי, שטען שלא הייתה כל בעיה, למרות שרמת הזיהום פחתה לאחר "הבדיקה" שלהם. "הבעיה במלוא חומרתה לא תהיה ברורה לציבור עד שעיתונאים יבלו זמן בשטח עם חוקרים עצמאיים ומוכשרים," הוא אומר. עד אז, הוא אומר שהתקשרות תמשיך לתת במה לדעותיהם של "מומחים" שאינם בקיאים דים בנושא או שהאובייקטיביות המדעית שלהם מוטלת בספק. גוטנכט פוטר לאחר שהתעקש להמשיך לכתוב על הנושא.

ג'רי דניאלס

החוואי ג'רי דניאלס נאלץ להתמודד עם "זרם תועה" בחווה שלו בוויסקונסין כבר יותר מעשור. הוא טוען שרק כאשר ערך מדידות בעזרת ציוד שפותח על ידי ד"ר מרטין גראהם יכול היה להעריך את היקף וחומרת הבעיה. הוא גילה שרמת זיהום החשמל בחווה השכנה, היכן שתפוקת החלב הייתה גבוהה הרבה יותר, הייתה נמוכה הרבה יותר מהזיהום בחוותו שלו. ("ההוכחה" היא היכולת לעזור לאנשים להחלים) בעצתו של דניאלס, מערכת מסננים הותקנו בבית-ספר יסודי מקומי והפחיתו את שיעור כאבי הראש החמורים מהם סבלו המורים והתלמידים. הוא התקין מסננים בבתיהם של חברים, קרובי משפחה ושכנים, וכולם דיווחו על שיפור בבריאותם. אצל אחד מהם, חולה סכרת, הצורך באינסולין ירד ב- 50% . אחר, בן 18 שעבר ניתוח בראשו להסרת גידול, הפסיק לסבול מכאבי ראש מהם סבל כמעט שנה. הוריו בני ה- 84 בילו ימים שלמים ביריד המקומי עם נכדיהם. בעבר הם היו מתעייפים לאחר שלוש שעות בלבד.

שכן אחר שפרש מעבודתו והוגבל למיטתו ברוב זמנו אמר שהוא מוכן למות לאחר שהוציא 100,000 $ במרפאה מקומית ועדיין הרופאים לא הצליחו לאבחן את מצבו. כעת, לאחר שהותקנו מסננים בביתו, הוא מנהל חיים פעילים ואף לא נזקק עוד למכשיר השמיעה שלו. דניאלס יודע כעת שמכשיר השמיעה אף החריף את סבלו של השכן, ככל הנראה מכיוון שהגביר את זיהום החשמל בסביבתו המיידית. אישה שהתאוששה מניתוח בברך לא יכלה להתעמל עד שדניאלס גילה שמכונת ההליכה שלה, אשר הופעלה על ידי מנוע בתדר משתנה, פלטה רמות גבוהות של קרינה בתדר רדיו. גיסו סבל מאי-סדירויות קשות בקצב הלב לאחר שעבד שעות רבות עם מנועים בתדרים משתנים. "הרגשתי צעיר יותר ב- 10 שנים לאחר שהתקנתי את המסננים," הוא אומר.

דניאלס מבין שהצהרות אלו אינן מהוות "הוכחה" לקשר בין זיהום חשמל ובעיות בריאות, אבל הן משכנעות אותו שזיהום חשמל הוא סוגיה אמיתית שיש לתת עליה את הדעת. "ההתאוששות )לאחר התקנת המסננים( דורשת זמן לעיתים. לאחר בערך חודש, אנשים פתאום מבינים שהם כבר לא מרגישים רע כל-כך," הוא אומר. תעשיית האלקטרוניקה והספקים צריכים לשאת באחריות משותפת לתיקון הבעיה, הוא אומר. "אני יודע שהבעיה היא בעיה אמיתית."

 

סיפורו של בית-ספר אחד

כאשר מסננים הותקנו לאחרונה בבית-ספר יסודי בוויסקונסין, צוות המורים וההנהלה חשו מהר מאוד בשיפור ניכר בבריאותם ובשיפור ניכר בהתנהגותם של התלמידים. היועצת בבית-הספר אמרה שהמיגרנות החמורות מהן סבלה ושהתחילו שישה חודשים לאחר שהחלה לעבוד בבית-הספר נעלמו. היא גם לא נזקקה עוד לתרופות נגד אלרגיה. "אני מרגישה נמרצת יותר וחופשייה לעשות את עבודתי בצורה הטובה ביותר. בסך הכל, אני מרגישה שהתלמידים והצוות הרוויחו רבות מהמסננים הללו. אני מקווה שביום מן הימים כל בתי-הספר בוויסקונסין יידרשו למדוד את רמות הזיהום בשטחם ולהתקין מסננים במידת הצורך," היא כותבת.

"מאז שהותקנו מסננים בבניין אני מרגישה הרבה יותר טוב. אני לא סובלת מכאבי ראש ומעייפות כל הזמן. בנוסף, יש לי אנרגיה רבה יותר ממה שהייתה לי לפני המסננים," כתבה רות פאף, מזכירת ביה"ס. ליסה גונדרסון, מורה בבית-הספר עם ותק של חמש שנים, אמרה שהיא חוותה בעיות בריאות רבות מאז שהחלה לעבוד בבית-הספר, כולל "תשישות נוראה, כאבי ראש, נטייה לשכוח דברים, ותחושת חרדה מוגזמת על דברים פעוטים." אחד מרופאיה נתן לה תרופות נוגדות חרדה שלא הקלו על סבלה.

"היו לי ספקות גדולים לגבי ההשערה שזיהום חשמל הוא הגורם לבעיות האלו, אבל הופתעתי לטובה כשחשתי הקלה משמעותית זמן קצר לאחר שהמסננים הותקנו בבניין. כיום אני לא זקוקה לתרופות ואני מרגישה נהדר. התסמינים מהם סבלתי נעלמו ולא שיניתי את הרגלי העבודה או את סגנון החיים שלי," כתבה גב' גונדרסון.

שאנון רודנברג, מורה אף היא, כתבה שהיא "לא סבלה מאותם תסמיני קצרת" לאחר שהותקנו המסננים. "דבר נוסף בו הבחנתי הוא שהזיכרון שלי טוב יותר," הוא כותבת.

קונסטאנס מ. אלווין, מומחית פדגוגית לקריאה שעבדה בבית-הספר במשך 10 שנים אמרה שהיא הייתה סובלת מ"תשישות, כאבי ראש, מתח, והרגשת חולי כללית במשך כל שנת הלימודים, כאשר סוף השנה היה הכי קשה. שינויים אלו היו משמעותיים מספיק כדי לגרום לבעלי לומר שכשיגיע יוני הוא יקבל את' אשתו האמיתית' בחזרה." מיד לאחר שהותקנו המסננים, היא חשה שהיא לא מותשת לאחר אסיפות ופגישות הורים שנערכו בינואר ובמרץ, ושיכולת הריכוז שלה השתפרה. "לא חוויתי שום שינוי בהרגלי העבודה שלי או בחיי האישיים שיוכל להסביר את השינויים הלל,ו" היא כותבת. Mindoro Elementary School, N181 State Rd. 108, Melrose, WI 54642; (608) 857-3410

מנקודת מבטה של אחות

3 בנובמבר 2003
שאר סברג'יה, האחות האחראית במחוז, כתבה שלאחר שהותקנו המסננים, היא ראתה ירידה משמעותית בחומרת ובהיקף הקצרת אצל תלמידים. תלמידים רבים נזדקקו בעבר לטיפולי באמצעות מכשיר אינהלציה פעם או פעמיים במהלם יום הלימודים, היא כותבת. בשנה שלאחר מכן הותקנו המסננים ומאז לא הייתה צריכה לתת טיפולים מסוג זה, "ומתוך 37 התלמידים שהיו ברשותם משאפי קצרת, רק שלושה מהם נזקקו להם לפני שיעור חינוך גופני," היא כותבת. "מורים מציינים שהם תשושים ועייפים פחות," הוא כותבת. "חוש הריח שלי חזר. איבדתי אותו למשך שלוש שנים והרופאים טענו שזה היה בגלל האלרגיות שלי." היא דיווחה בנוסף ש"נדמה שלתלמידים יש יותר אנרגיה והם עייפים פחות." חברי הצוות גם הם סיפרו שהם נזקקים פחות לתרופות נגד אלרגיה וסבלו פחות ממיגרנות.

 

מנקודת מבטה של מורה

30 לנובמבר, 2003 - "חיי השתנו לפני כשנה.

"שלוש וחצי השנים האחרונות בחיי מלאות בזיכרונות עצובים של בעיות בריאות קשות. רשימת התסמינים כוללות תשישות, אובדן זיכרון, הסמקות, כאבי ראש, קהות חושים, אובדן חוש הטעם והריח, עקצוצים בעיניים, הפרעות בשינה, ראיה כפולה, דלקת גת )סינוסיטיס( ודלקת סמפונות )ברונכיטיס(."הבעיות החלו כשהתחילה שנת הלימודים ונעלמו בהדרגה בחודשי הקיץ. בשנה אחת החסרתי יותר ימי עבודה מאשר בעשר השנים שקדמו לה. הלכתי מרופא לרופא בחיפוש אחר תשובות. עשיתי שתי סריקות MRI , בדיקות דם, בדיקות נוירולוגיות ועדיין לא קיבלתי תשובות. הלכתי לרופא העיניים, לכירופרקט, למומחה לאלרגיות, לרופא הכללי, ולנוירולוג. כולם דאגו אבל לאף אחד לא היו תשובות. כך נראו חיי במשך שלוש השנים הבאות. לבסוף אובחנתי כחולת טרשת נפוצה שפירה.

"התלמידים שלי סבלו גם הם. חצי מהזמן קראתי להם בשמות הלא-נכונים. ימים ושבועות התערבבו בתקופה אחת בחיי שאיני זוכרת זולת הכאב והתסכול. כשסבלתי מראייה כפולה, הייתי כל-כך עסוקה בלנסות לא ליפול שהספקתי את פריחת האביב. למשך כמה שנים הלכתי לישון בשש בערב כדי שאוכל לקום לבית-הספר ביום למחרת. תמיד הייתי מותשת. בשנה שעברה, כאבי הראש שלי היו כל-כך חמורים שלא הצלחתי לבוא לביה"ס שבוע רצוף אחד במשך שלושת החודשים הראשונים של שנת הלימודים. הייתי אומללה. באותה תקופה החלטתי לפרוש מהוראה כדי לנסות ולשקם את בריאותי. "האנשים היחידים להם שידעו על חיי העצובים באותה תקופה היו הוריי ואחיי. כולם חשו חסרי אונים. כשהלכתי לישון, לעיתים קרובות הייתי בוכה אל תוך הכרית כדי להסתיר את הפחד שחשתי. הייתי לכודה בעולם נוראי ללא תקווה באופק.

"לפני שנה, הכל השתנה. בית-הספר שלי הביא את מר דייב סטטצר, מומחה עולמי לאיכות החשמל. הוא זיהה בעיות בסביבה החשמלית שלנו. מר סטטצר התקין מערכת מסננים בבית-הספר שלנו כדי לסלק את תופעת חשמל מזוהם מרשת החשמל שלנו. כאבי הראש שלי נעלמו מייד וכך גם התשישות שהייתה חלק תמידי מחיי. מאותו רגע, הגשתי מצוין. האנשים הקרובים ביותר אלי רואים בי כאדם חדש. אדם שהכירו בעבר, אבל לא ראו במשך שנים. כל הסימנים והתסמינים שאובחנו אצלי כטרשת נפוצה שפירה נעלנו. הצרות הבריאותיות שפעם מילאו את חיי כבר לא מהוות חלק מהם. אני שוב מסוגלת ליהנות מהחיים. "אני מייחסת את השינוי הזה בחיי למסננים המקיפים את עולמי. המסננים שסילקו את זיהום החשמל שכולנו חשופים לו כל יום, בכל מקום. אני חושבת שהמסננים הללו הם פיתרון פשוט ששינה את חיי ואת חייהם של אנשים רבים נוספים שאני מכירה. "אני אסירת תודה על כך שקיבלתי את חיי בחזרה!" אנג'לה אולסטאד, מורה/ מנהלת

מחלקת הבריאות במדינה ייחסה את הבעיות בבית-הספר לעובש ופצחה בשני פרויקטים בעלות כוללת של יותר מ- 100,000 $ לתקן את הבעיה, ללא שיפור ניכר לעין בבית-הספר. עלות מערכת המסננים: 18,000 $ לשלושה בניינים, אומרת אולסטאד. אנשים נוטים להאמין לסיפור שלה, היא אומרת, מכיוון שהם זוכרים כמה חולה הייתה רק לפני שנה, כשלפניה היה גוון תמידי של אדום-סגול. היא ביקשה מפקידי ציבור לחקור את השערותיה ולנקוט בצעדים דומים בבתי-ספר ברחבי המדינה. היא לא נענתה.

The National Foundation for Alternative Medicine

תרגום לעברית עיי חברת דולב סביבה נקייה בע"מ מקבוצת דולב

 

לייעוץ ללא עלות התקשרו עכשיו חינם 1-800-800-552  

פרטי יצירת קשר

דולב אלקטרומכניקה טכנולוגיה והנדסה בע''מ
יוסף ספיר 6 ראשון לציון
שיחת חינם: 1800-800-552
טל: 03-5520066
פקס: 03-5522566
מייל: info@dolevltd.co.il
כל זכויות היוצרים והקניין הרוחני המופיעים באתר זה לרבות התוכנה, בסיס הנתונים, הטקסטים, עיצוב האתר, הקבצים הגרפיים, התמונות, וכל חומר אחר הכלולים בו, אם לא נאמר מפורשות אחרת, שמורים לדולב בלבד.
אין להפיץ, לשכפל, להעתיק, לשדר, לפרסם, או לעשות כל שימוש מסחרי כלשהו בכל או בחלק מתכניו של האתר, כולל מוצרים, תמונות, גרפיקה, תיאורים, עיצוב וכל דבר אחר המוצג באתר, אלא אם ניתנה רשות כתובה וחתומה לכך בכתב ומראש ע''י  חברת דולב.

אין באמור לעיל לרבות כל טקסט מסמך / קובץ מצורף לאתר, משום ייעוץ או המלצה רפואית כשלהם ואינו בא להחליף טיפול תרופתי או המלצת רופא.
בניית אתרים Smart Soft Web
צור קשר
1000 תווים שמאל