זיהום חשמלי - המחלה של המאה ה-20

ראיות היסטוריות מצביעות על כך שהתפשטות השימוש בחשמל גרמה להתפשטות "מחלות הציביליזציה" כמגיפות העיקריות של המאה ה-20

ד"ר סמואל מילהאם מחלקת הבריאות של מדינת וושינגטון, אולימפיה, וושינגטון, ארה"ב מידע קטלוגי היסטוריית המאמר: התקבל במשרד בתאריך 14 באוגוסט, 2009. התקבל לפרסום בתאריך 18 באוגוסט 2009

תמצית

השימוש בחשמל התפשט לאיטו בארה"ב מאזורים עירוניים לאזורים כפריים במחצית הראשונה של המאה ה-20. עד שנת 1940 נוצרו שתי אוכלוסיות עיקריות: אוכלוסיות עירוניות אשר נהנו מזמינות מלאה לחשמל, ואוכלוסיות כפריות, אשר נהנו רק מיתרונות חלקיים של השימוש בחשמל, בהתאם לתפוצת הטכנולוגיות המתאימות במדינות השונות. רק בשנת 1956 הדביקו החוות והאזורים הכפריים את האזורים העירוניים בזמינות הגישה ויכולת השימוש בחשמל. מרשם האוכלוסין של ארה"ב עקב אחרי שתי האוכלוסיות הנ"ל. נבדקו הטבלאות והנתונים החיוניים של מרשם האוכלוסין (דהיינו תעודות לידה, נישואין ופטירה) עבור השנים 1920-1960, וכמו כן נבדקו מסמכים היסטוריים של מרשם האוכלוסין.

נתוני תפוצת החשמל היו זמינים במרשם האוכלוסין עבור השנים 1940 ,1930 ו-1950. חושבו שיעורי תמותה גסים עבור שתי האוכלוסיות, העירוניות והכפריות. על מנת לבודד את שיעור התמותה בקרב אוכלוסייה לבנה עבור שנת 1940, שיעורי התמותה של כל מדינה עברו מתאם עם נתוני תפוצת החשמל עבור אזורים עירוניים וכפריים. ב-1940 היו שיעורי התמותה העירוניים גבוהים הרבה יותר משיעורי התמותה הכפריים עבור מחלות לב-ריאה, מחלות ממאירות, סכרת והתאבדות. עבור רוב גורמי התמותה שנבדקו בכל מדינה, נמצא מתאם משמעותי בין שיעורי התמותה הכפריים ובין רמת תפוצת החשמל. אני מציע שמגיפות המאה ה-20 הקרויות "מחלות הציביליזציה," בכללן מחלות לב-ריאה, סרטן, סכרת והתאבדות, נגרמו על-ידי שיעורי תפוצת החשמל ולא על-ידי סגנון חיים. אם אכן כך הדבר, הרי שניתן היה למנוע – ועדיין ניתן למנוע – רבות ממחלות אלו.

רקע

בשנת 2001 הוצגו לי ולאוסיאנדר ראיות לפיהן ישנו מתאם בין השיא שנצפה בשיעור התמותה של ילדים חולי סרטן הדם בגילאי 2-4 בארה"ב בשנות ה-1930, ובין התפשטות השימוש בחשמל באזורי מגורים במחצית הראשונה של המאה ה-20. בעודי עובד על מחקר בנושא סרטן הדם בילדים, שמתי לב למתאם חיובי ומשמעותי ביותר בין תפוצת השימוש בחשמל באזורי מגורים ובין שיעורי התמותה לפי מדינה כתוצאה מסוגי סרטן מסוימים אצל מבוגרים (וזאת לפי נתוני האוכלוסין של שנות ה-30 וה-40).

באותה התקופה לא היה ידוע על גורם מזיק אפשרי בחשיפה לחשמל, או לצורך העניין, שיטה אפשרית להפצתו בבתי מגורים. עם זאת, בשנת 2008 כתבתי-במשותף מחקר שעסק במצבור סרטן בקרב מורי חטיבת-ביניים בקליפורניה.

המחקר העלה את האפשרות לפיה מתקפים בתדר גבוה (הקרויים גם "חשמל מזוהם") הנם גורם מסרטן אוניברסלי רב-עוצמה, בעל שיעורי סיכון לסרטן מעל 10.0 ויחסי מנה- תגובה משמעותיים עבור מספר סוגי סרטן. הם מכילים תדרים שבין 2-100 קילוהרץ. ממצאים אלו מוצאים סימוכין במחקר רחב-היקף שבדק את שכיחות הסרטן בקרב כ-200,000 עובדי בתי-ספר בקליפורניה ומצא שאותם סוגי סרטן ואחרים הופיעו בשכיחות גבוהה במיוחד בקרב מורים במדינת קליפורניה כולה.

שדות מגנטיים בתדרי חשמל (60 הרץ) אשר נמדדו בבתי-הספר היו נמוכים ולא היה מתאם בינם ובין מקרי הסרטן. מצד שני, רמות המתקפים בתדר גבוה שנמדדו בשקעי החשמל בכיתות הלימוד חזו באופן מדויק את סיכון הסרטן לו היה חשוף כל מורה. שדות אלו עלולים להיות נוכחים בכל רשתות החשמל והנם מרכיב מרכזי בזרמי הארקה החוזרים אל תחנות המשנה, בייחוד באזורים כפריים.

עובדה זו תרמה להבנה מדוע עובדים מקצועיים ועובדי משרד, בדומה למורים בביה"ס, סובלים משיעורי סרטן מוגברים. היא גם מסבירה מדוע עובדים בתוך מבנים סובלים משיעורי מלנומה גבוהים יותר, מדוע מלנומה מופיעה בחלקי גוף אשר לעולם אינם נחשפים לשמש, ומדוע שיעורי המלנומה נמצאים בעלייה בעוד כמות אור השמש המגיע לשטח כדור-הארץ נותרת יציבה או אף בירידה בגלל זיהום האוויר הגובר. במחקר שבדק את חט"ב לה-קווינטה, במחקר שבדק מורים בבתי-ספר בקליפורניה, ובמחקרים אחרים נצפו שיעורי סיכון מוגברים עבור סוגי סרטן שונים ביותר אחד מהשני. הגורם המסרטן האחר היחידי שמסוגל לגרום לכך הוא קרינה מייננת.

ישנם מוצרי חשמל רבים המייצרים חשמל מזוהם. אלו כוללים נורות פלורסנט קומפקטיות, מנורות הלוגן,נתבים(ראוטרים) אלחוטיים, עמעמים (דימרים), ומוצרים אחרים הפועלים באמצעות ספקי כוח ממותגים. כל מוצר אשר קוטע את הזרם מייצר חשמל מזוהם. תופעות כגון קשת חשמלית, הצתה,וחיבורים באיכות ירודה כלולים גם הם ליצור מתקפים בתדר גבוה. להוציא עמעמים, רוב המוצרים הנ"ל לא היו בנמצא בחצי הראשון של המאה ה-20. עם זאת, ציוד מוקדם לייצור חשמל ומנועים חשמליים כלל מחלפים (קומוטטורים), בתי פחם (carbon brushes), וטבעות מפצילות (split rings), אשר מכניסים מתקפים בתדרים גבוהים אל הזרם בתדר 60 הרץ שמיוצר ונשלח אל בתי הצרכנים.

כעת, כאשר ידועים לנו הגורם לחשיפה מזיקה לחשמל ואמצעי הפצתו, החלטתי לבדוק האם ישנו מתאם בין תהליך החשמול (כלומר, תהליך הפצת החשמל) של בתי המגורים במחצית הראשונה של המאה ה-20 לגורמי תמותה אחרים. בתקופה זו, רוב מקרי הסרטן הסתיימו במוות, ורבים מסוגי הסרטן עדיין הולכים ונהיים נפוצים יותר בעולם המערבי.

תומס אדיסון החל לחשמל את העיר ניו-יורק בשנת 1880, אך עד 1920 רק 34.7% מכל יחידות הדיור בארה"ב וכ-1.6% מהחוות נהנו מיתרונות החשמל (טבלה 1). עד 1940, לעומת זאת, נהנו מחשמל 78% מכל יחידות הדיור ו-32% מכל החוות. משמעות הדבר היא שעד 1940 חיו בסביבה חשמלית כשלושה רבעים מאוכלוסיית ארה"ב, בעוד רבע אחד נותר ללא חשמל. עד שנה זו כבר הושלמה בנייתה של מערכת מרשם האוכלוסין של ארה"ב, כך שכל 48 מדינות ארה"ב הרצופות (כלומר, להוציא את אלסקה והוואי) נכללו בה.

רוב הערים הגדולות חושמלו כבר בתחילת המאה, ועד 1940 חיו בסביבה חשמלית מעל 90% מכל תושבי המדינות הצפון-מזרחיות וקליפורניה. בשנה זו הייתה חשופה כמעט כל האוכלוסייה העירונית לשדות אלקטרומגנטיים (EMF) במקומות העבודה והמגורים שלהם. באשר לאוכלוסייה הכפרית, שיעורי החשיפה לשדות מגנטיים היו תלויים ברמת תפוצת החשמל בכל מדינה. ב- 1940, רק ל-28% מתושבי מיסיסיפי הייתה נגישות לחשמל, ובחמש מדינות דרומיות נוספות חיו פחות מ-50% מהתושבים בסביבה חשמלית

לעומת זאת, באחת-עשרה מדינות (בעיקר בצפון-מזרח ארה"ב) הגיעו שיעורי תפוצת החשמל למעל 90%. במדינות אלו ובקליפורניה היו שיעורי החשיפה לחשמל דומים בשתי האוכלוסיות, העירונית והכפרית. לעומת זאת, במדינות בהן תפוצת החשמל בבתי מגורים הייתה נמוכה, היו הבדלים פוטנציאלים גדולים ברמות החשיפה לשדות אלקטרומגנטיים בין התושבים העירוניים ובין הכפריים. נדרשה המחצית הראשונה של המאה ה-20 בכדי למחוק את ההבדלים הללו. בדקתי את שיעור התמותה באחוזים בקרב אוכלוסיות עירוניות וכפריות עבור כל מדינה.

היפותזה

מחלות הציביליזציה או סגנון החיים כוללות מחלות לב-ריאה, סרטן וסכרת, ונהוג לחשוב שהן נגרמות על-ידי שינויים בתזונה, הרגלי פעילות גופנית, ושינויים בסגנון החיים אשר קורים ככל שמדינה הופכת למתועשת יותר. אני סבור שהמשתנה הקריטי אשר בו נעוצים השינויים הקיצוניים בשיעורי התמותה הנלווים להתפתחות התעשייה הוא הפצת החשמל. משנת 1979, אז פרסמו וורטהיימר וליפר את מחקרם,הלכו והצטברו ראיות המצביעות על כך שישנו היבט כלשהו של חשיפה לשדות אלקטרומגנטיים שקשור מבחינה אפידמיולוגית לגידול בשיעורי הופעת סרטן הדם, סוגי סרטן אחרים ומחלות כגון אלצהיימר, מחלת העצבים המוטורים (מחלת לו גריג), והתאבדות. להוציא חלק קטן מהספקטרום האלקטרומגנטי (האור האינפרא-אדום, האור הנראה, האור האולטרא-סגול וקרינה קוסמית), שאר הספקטרום הינו מעשה ידי אדם, ולכן זר לחוויה האבולוציונית האנושית.

אני סבור שהחל מהתקופה בה החל תומס אדיסון להפיץ את רשת החשמל שלו בעיר ניו-יורק בשנות ה-1880 ועד ימינו, זמן בו רוב העולם מחובר לרשתות חשמל, זרם החשמל נשא עימו מתקפים בתדרים גבוהים אשר גרמו אז ועדיין גורמים את מה שנחשב עד היום כמחלות נורמליות של ציביליזציה מפותחת. אפילו כיום, רבות מן המחלות הללו נעדרות או נדירות מאוד באזורים עם תפוצה נמוכה או ללא חשמל כלל

הערכת ההיפותזה

על מנת להעריך את סבירות ההיפתוזה לעיל, בדקתי את שיעורי התמותה בקרב אוכלוסיות שונות באמריקה באזורים עם ובלי גישה לחשמל באזורי מגורים. בחנתי טבלאות שיעורי פטירה, נתוני מרשם האוכלוסין עבור השנים 1920-1970, ומסמכים היסטוריים רשמיים (בעותקים מודפסים או מקוונים). כמו כן, עשיתי שימוש באותו מערך המידע המופיע במחקר שהוזכר לעיל (הערה מס' 1) שבדק את שיעורי סרטן הדם בילדים. חושבו שיעורי תמותה גסים על-ידי חילוק מספר המיתות במספר האוכלוסיה שבסיכון. באמצעות תוכנת מחשב חושב המתאם בין שיעורי התמותה של כל מדינה ובין נתוני תפוצת החשמל בכל מדינה. נבדקו מגמות לפי זמן של שיעורי התמותה של כל מדינה עבור גורמי התמותה שנבחרו.

עבור שנת 1940 חושבו רוב שיעורי התמותה לפי מדינה עבור דיירים עירוניים וכפריים לבנים בלבד. זאת מכיוון שמידע מפולח לפי גזע בנושא שיעורי מגורים עירוניים לעומת כפריים היה זמין רק עבור 13 מתוך 48 המדינות שנבדקו. בטבלאות שיעורי התמותה של 1940 היה מידע עבור 48 מדינות. מחוז קולומביה (D.C) לא שוקלל מכיוון שהכיל בעיקר אוכלוסייה עירונית. קיוויתי לבחון את ההיפותזה שהצעתי על-ידי בדיקת שיעורי התמותה בחוות ספציפיות עם ובלי חיבור לחשמל, אך בשנת 2000 פגה חובת שמירת נתוני מרשם האוכלוסין עבור שנת 1930. למרבה הצער, נתוני מרשם האוכלוסין של חוות אמריקניות עבור שנת 1930 הושמדו.

ממצאים

תפוצת החשמל בבתי מגורים באזורים כפריים לא הגיעה לקני מידה עירוניים עד שנת 1956 .טבלה 2 מציגה את שיעורי תפוצת החשמל בבתי מגורים עבור כל מדינה בשנים 1930 ו-1940. בשנים אלו רק 9.5% ו-13% (בהתאמה) מכל החשמל שיוצר הגיע לבתי מגורים. רוב החשמל שיוצר נותב למטרות מסחריות ותעשייתיות

Vital statistics rates in the United States 1940 "הקובץ מתוך ונסרקו הועתקו 1-4 איורים 1960" של ד"ר רוברט גרוב ואליס מ. הנזל, שפורסם בשנת 1968. איור 1 מציג את הירידה ההדרגתית בכל גורמי התמותה בין השנים 1900-1960, מלבד עלייה חדה שנגרמה על-ידי מגפת השפעת של 1918. באותה תקופה נפלו בחדות שיעורי התמותה כתוצאה משחפת, טיפואיד, קרמת (דיפתריה), דיזנטריה, שפעת, דלקת ריאות, וחצבת, והם מרכיבים את רוב הירידה בשיעור התמותה הכללי

איורים 2-4 מראים שבאותה תקופת זמן, כאשר כל גורמי התמותה היו בירידה, עלו בהדרגה שיעורי התמותה מכל סוגי הגידולים הממאירים (איור 2), ממחלות לב-ריאה (איור 3), ומסכרת (איור 4). ב-1900 היו מחלות הלב והסרטן בין גורמי התמותה הנפוצים ביותר – במקומות הרביעי והשמיני (בהתאמה). עד 1940 תפסו מחלות הלב את המקום הראשון כגורם התמותה הנפוץ ביותר, והסרטן תפס בעקבותיהם את המקום השני. שניהם נותרו כך עד עצם היום הזה. טבלה 3 מראה שבשנת 1940 ישנו גידול משמעותי באזורים עירוניים עבור כל גורמי התמותה העיקריים שנבדקו (להוציא תאונות דרכים). העורכים אשר פרסמו בשנת 1930 את נתוני התמותה כותבים, בהקדמה נרחבת בת 69 עמודים, ששיעורי התמותה מסרטן בערים היו גבוהים יותר ב-58.2% מאשר השיעור המקביל באזורים כפריים. הם שיערו שאחת הסיבות האפשריות לפער זה הם חולים מאזורים כפריים אשר מתו בבתי-חולים בערים. ב-1940 כבר הוצגו בכרכים נפרדים שיעורי התמותה לפי אזור המגורים ולפי מקום המוות בפועל. בשנה זו רק 2.1% ממקרי התמותה היו של אזרחי מדינה מסוימת אשר מתו במדינה אחרת. רוב מקרי המוות היו של תושבים מאזורים שונים של אותה מדינה. טבלה 4 מציגה את מקדמי המתאם של יחסי הגומלין שבין שיעורי התמותה לפי האזורים הכפריים והעירוניים של כל מדינה ובין אחוז התושבים בכל מדינה עם חיבור לחשמל. בניגוד לשנת 1930, עבור שנת 1940 לא היה מידע מפולח לפי סוגי הסרטן השונים עבור שני סוגי האוכלוסיות. עם זאת, כן היו זמינים שיעורי התמותה לפי סוגי הסרטן השונים עבור כל מדינה. נעשה בהם שימוש על מנת לחשב מתאמים בין רמת השימוש בחשמל לפי מדינה ובין תמותה בעקבות סרטן הריאות, השד והדם.

כל גורמי התמותה

לא נמצא מתאם בין תפוצת החשמל באזורים עירוניים ובין שיעור תמותה הכללי באזורים עירוניים אך כן נמצא מתאם משמעותי עבור אזורים כפריים (r = 0.659, p = <0.0001). איור 5 מציג את שיעורי התמותה בקרב אוכלוסייה עירונית לבנה בשנת 1940 לפי אזורים עירוניים וכפריים של מדינות בהן תפוצת החשמל בבתי מגורים הגיעה ליותר מ-96%, ושל מדינות בהן תפוצת החשמל בבתי מגורים הייתה פחות מ-50%. המדינות בעלות תפוצת חשמל גבוהה במיוחד, שיעורי התמותה היו דומים באזורים עירוניים וכפריים. לעומת זאת, במדינות בהן תפוצת החשמל הייתה נמוכה, שיעורי התמותה בעיר היו גבוהים בעקביות מאשר שיעורי התמותה בכפר. כמו כן, שיעורי התמותה בערים היו דומים הן במדינות בהן תפוצת חשמל גבוהה והן במדינות עם תפוצת חשמל נמוכה.

כל הגידולים הממאירים (סרטן)

ב-1940 היה שיעור הסרטן העירוני גבוה ב-49.2% מהשיעור המקביל הכפרי. היה מתאם ברור בין שיעורי התמותה מסרטן, הן בעיר והן בכפר, ובין רמת תפוצת החשמל בבתי מגורים. איור 6 מציג את שיעורי הסרטן הכוללים עבור אוכלוסיה לבנה בשנת 1940 עבור אזורים עירוניים וכפריים במדינות בהן מעל 96% מבתי המגורים היו מחוברים לחשמל, ובמדינות בהן פחות מ-50% מבתי המגורים היו מחוברים לחשמל. כארבע מתוך חמשת במדינות בעלות שיעור החשמול הגבוה ביותר נצפו שיעורי סרטן דומים עבור אוכלוסיות עירוניות וכפריות, בעוד שבכל המדינות בעלות תפוצת חשמל נמוכה היו שיעורי הסרטן בעיר גבוהים פי שתיים משיעור הסרטן בכפר. כמו כן, שיעורי הסרטן העירוניים והכפריים כאחד היו נמוכים יותר במדינות בעלות תפוצת חשמל נמוכה מאשר אלו בעלות תפוצת חשמל גבוהה. איור 7 מציג את מגמת שיעור הסרטן הכולל לפי זמן, בין השנים 1920-1960, במדינות מסצ'וסטס (תפוצת החשמל בשנת 97.6% = 1940) ולואיזיאנה (תפוצת החשמל ב-48.9% = 1940). שיעור הסרטן במסצ'וסטס התיישר ב-1945, אך בלואיזיאנה נרשמה עלייה עקבית בין 1920-1960. ניתן לראות גרדיאנט עירוני-כפרי יורד בנתוני שכיחות הסרטן אף בשנים 1980-1990. 13 חוקרים שוודים 14 דיווחו על שבירת מגמות-לאורך-זמן של שכיחות ותמותה מסרטן במחצית השנייה של המאה ה-20.

סרטן הריאות ומערכת הנשימה

אין מידע עבור סרטן במערכת הנשימה בפילוח עירוני/כפרי, אך המתאם בין תפוצת החשמל בבתי מגורים ובין שיעורי המוות של המדינות היה r = 0.611; p = <0.0001. סוג סרטן זה קשור מבחינה אטיולוגית לעישון סיגריות, כך שהמתאם בינו ובין חשמל מפתיע. מחקר נרחב שנערך בקרב עובדים בתחנות כוח מצא שישנה שכיחות גבוהה של סרטן במערכת הנשימה שניתן לייחסו לחשיפה למתקפים בתדרים גבוהים, וזאת ביחסי מנה-תגובה משמעותיים. כל זאת ללא קשר לעישון סיגריות.

סרטן השד

למרות שהמידע לגבי סרטן השד לא היה מפולח לפי אזורים עירוניים/כפריים, ישנו מתאם של = r0.794; p = <0.0001 בין שיעורי התמותה מסרטן לפי מדינות ובין תפוצת החשמל בבתי מגורים (1940). איור 8 מציג את המגמה הטיפוסית לפי זמן של שיעורי התמותה מסרטן עבור מדינה בעלת תפוצת חשמל גבוהה (96% מבתי המגורים) אל מול מדינה עם תפוצת חשמל נמוכה (פחות מ-50% מבתי המגורים) (1940). שיעור התמותה מסרטן השד בקליפורניה עלה בשנים 1920-1940 ואז ירד בהדרגה עד 1960. שיעור התמותה מסרטן השד בטנסי היה ב-1920 חצי ממה שהיה באותה שנה בקליפורניה, אך המשיך לעלות בעקביות עד 1960.

סכרת

גורם תמותה זה נמצא גבוה ב-66% באזורים עירוניים מאשר בכפר. למרות זאת, מקדמי המתאם עבור אזורים עירוניים לעומת כפריים נותרו דומים: r = 0.66; p = <0.0001. ישנם ראיות (שנאספו הן מקרב בני אדם והן מבע"ח) ששדות אלקטרומגנטים משפיעים לרעה על ייצור האינסולין בגוף ועל רמות הגלוקוז בדם. איור 9 מראה שבמדינות שבהם תפוצת החשמל הייתה נמוכה (1940) היו שיעורי התמותה מסכרת גבוהים יותר בערים בהשוואה לשיעור התמותה באזורים כפריים, אך בכל מקרה תמיד נמוכים יותר ממדינות עם תפוצת חשמל גבוהה.

סרטן הדם (לויקמיה)

מכיוון שהשיא בתחלואה בסרטן הדם לפי גילאים מיוחס לתפוצת חשמל באזורי מגורים, היה מעניין לגלות שמתאם שיעור התמותה מסרטן הדם היה r = 0.375; p = 0.0042. רוב מקרי המוות היו של מבוגרים וכללו סוגים שונים של סרטן הדם. מחקר שערכו טכנאי רדיו חובבים הצביע רק על שיעור חריג בגובהו של לוקמיה מיאלואידית חריפה.

מחלת לב כלילית ומחלות לב אחרות

שני גורמי התמותה הללו היו גבוהים יותר בערים בשיעור זהה (33%). כמו כן, מקדמי המתאם שלהם עבור אזורים עירוניים וכפריים היו דומים ביותר ביחס לתפוצת החשמל באזורים הללו. המתאמים בערים היו r = 0.4 לערך והתמותה בכפרים הייתה במתאם של 0.78 ו-0.79, בהתאמה. איור 10 מציג את שיעורי התמותה ממחלת לב כלילית עבור אוכלוסיה לבנה בפילוח עירוני/כפרי במדינות בעלות תפוצת חשמל גבוהה (מעל 96% מבתי המגורים) ובמדינות בעלות תפוצת חשמל נמוכה (פחות מ-50% מבתי המגורים) (1940). בארבע מתוך חמש המדינות עם תפוצת חשמל גבוהה נצפו שיעורי סרטן דומים באזורים עירוניים וכפריים. לעומת זאת, במדינות עם תפוצת חשמל נמוכה היו שיעורי הסרטן בערים גבוהים פי שתיים משיעורם באזורים כפריים. ככלל, שיעורי התמותה ממחלת לב כלילית היו נמוכים יותר במדינות עם תפוצת חשמל נמוכה מאשר במדינות עם תפוצת חשמל גבוהה.

התאבדות

שיעור ההתאבדויות גבוה בערך ב-30% בערים לעומת הכפרים. אין מתאם בין שיעור ההתאבדויות העירוני ובין תפוצת החשמל באזורי מגורים (r = 0.077; p = 0.299), אך ישנו מתאם בין שיעור התמותה באזורים כפריים ובין תפוצת החשמל בבתי מגורים לפי מדינה (r = 0.729; p =) (1940 0.0001>). איור 11 מציג את שיעורי ההתאבדות בקרב אוכלוסיה לבנה ב-1940 בפילוח עירוני/כפרי במדינות בעלות תפוצת חשמל גבוהה (מעל 96% מבתי המגורים) ובמדינות בעלות תפוצת חשמל נמוכה (פחות מ-50% מבתי המגורים). בארבע מתוך חמש המדינות בעלות תפוצת חשמל גבוהה היו שיעורי ההתאבדות גבוהים יותר באזורים כפריים מאשר באזורים עירוניים. בכל המדינות בהן תופצת החשמל הייתה נמוכה, שיעור ההתאבדויות גבוה יותר באזורים עירוניים דווקא. עם זאת, שיעורי ההתאבדות באזורים כפריים במדינות עם תפוצת חשמל גבוהה היו גבוהים יותר משיעורי ההתאבדות באזורים כפריים במדינות עם תפוצת חשמל נמוכה. איור 12 מראה תרשימי פיזור המייצגים את שיעורי ההתאבדות בערים ובכפרים לפי מידת תפוצת החשמל ב-48 מדינות. בעבר נמצא קשר בין התאבדות ובין חשיפה לשדות אלקטרומגנטים הן בתעסוקה והן באזורי מגורים. אם דיכאון קליני הוא קרחון, הרי שהתאבדות הוא רק קצהו הנראה.

תאונות דרכים

למרות ששיעורי התמותה מתאונות דרכים זהים באזורים עירוניים וכפריים, המתאמים ביחס לתפוצת החשמל באזורי מגורים הם שונים. ישנו מתאם שלילי מעט (r = -0.254) באזורים עירוניים ומתאם חיובי (r = -0.254) באזורים כפריים. מכיוון שישנו קשר בין התמותה מתאונות דרכים ובין גישה לרכב ממונע ולמהירות הנסיעה, יתכן שהיה קשה יותר בערים הגדולות להגיע למהירות גבוהה דיה על מנת לגרום לתאונה קטלנית. באזורים כפריים, מצד שני, חוואי שיכול היה להרשות לעצמו חיבור לחשמל יכול היה, ככל הנראה, לקנות גם רכב.

דיון

כאשר אדיסון וטסלה פתחו את תיבת הפנדורה של החשמל בשנות ה-1880, מערכת המרשמים של ארה"ב היתה עדיין בחיתוליה, ושיעורי התמותה ממחלות מדבקות נפלו בחדות. דיירים עירוניים סבלו משיעורי תמותה גבוהים יותר ומתוחלת חיים נמוכה יותר בהשוואה לדיירים באזורים כפריים (ראה הערה 8). בשנת 1900 נהנו גברים לבנים שנולדו באותה שנה באזורים כפריים מתוחלת חיים צפויה ארוכה יותר במעל 10 שנים בהשוואה למקביליהם בערים. למרות שמחברי דו"ח האוכלוסין של 1930 דיווחו על שיעורי סרטן גבוהים מהמצופה ב-58.2% באזורים עירוניים, לא נדלקו נורות אדומות אצל מקבלי ההחלטות. ככל הנראה, איש לא חשב לקשור בין נתוני תפוצת החשמל באזורי מגורים ובין שיעורי התמותה. האפידמיולוגים של אותה תקופה היו טרודים עדיין במחלות מדבקות.

ב-1961 דיווחו החוקרים וו. מ. קורט בראון וריצ'ארד דול על הגיל בו מתרחש השיא בהופעת סרטן הדם בילדים, כארבעים שנה לאחר שהיה זמין לכל דורש המידע אודות שיעורי התמותה. אני עצמי דיווחתי על מצבור מקרי סרטן הדם בילדים עשור לאחר שהופיע, וזאת רק בגלל שאני חיפשתי אחריו. עדיין נדירים המחקרים המנתחים בזמן אמת (או כל תקופה קצובה) את נתוני הלידה, התחלואה והתמותה שמפרסם מרשם האוכלוסין.

ההפתעה האמיתית במערך מידע זה הוא שבדומה לסרטן, נראה שישנו קשר בין מחלות לב, סכרת והתאבדות ובין רמת תפוצת החשמל באזורי מגורים. באמצע שנות ה-80 של המאה הקודמת בוצע מחקר אפידמיולוגי בקרב קהילות עירוניות וכפריות שבדק את שיעורי התחלואה במחלות לב ואת גורמי הסיכון שלהן. ניו-דלהי, הודו, נבחרה כסביבה העירונית אותה בדק המחקר, וכסביבה כפרית נבחר אזור המרוחק כ-50 ק"מ מהעיר.המחקר העלה ששיעור מחלת הלב הכלילית היה גדול פי שלוש בקרב האוכלוסיה העירונית, למרות העובדה שהאוכלוסייה הכפרית עישנה יותר וצרכה יותר קלוריות ושומן רווי. רוב גורמי הסיכון למחלת לב כלילית היו שכיחים פי שתיים-עד-שלוש בקרב אוכלוסיה עירונית. פרויקטים להתקנת והסדרת רשתות חשמל עדיין מתבצעים בחלקים מהאזור בן התבצע בעבר המחקר.

קשה להאמין שהבדלים בשיעורי התמותה בסדר גודל כזה יישארו ללא הסבר למשך למעלה מ-70 שנה לאחר שדווחו לראשונה, ו-40 שנה לאחר שמשכו לראשונה את תשומת הלב המחקרית. אני סבור שבמחצית הראשונה של המאה ה-20 אף אחד לא חיפש תשובות. עד 1979, כאשר החלו מחקרים אפידמיולוגים לבדוק את נושא השדות האלקטרומגנטים, כבר הייתה האוכלוסיה כולה חשופה לשדות אלו. משום כך, מחקרי קבוצות שווים עשו שימוש למעשה בנתוני אוכלוסיה שעברה חשיפה על מנת לחשב ערכים עתידיים, ומחקרי מקרה-ביקורת השוו למעשה מקרים שעברו חשיפה מרובה לקבוצות ביקורת שעברו חשיפה מעטה. שיעור התמותה מסרטן הריאות בקרב מעשנים של שתי חפיסות ביום גבוה ביותר מפי 20 מזה של לא-מעשנים, אך גבוה רק פי שלושה מאלו שמעשנים חפיסה אחת ביום. לאחר 1956 חדלה למעשה להתקיים בארה"ב המקבילה, במונחי חשיפה לשדות אלקטרומגנטים, לאוכלוסיה לא-מעשנת. זאת להוציא את חברי כת האמיש, שחיים ללא חשמל. בדומה לאוכלוסיה הכפרית בארה"ב בשנות ה-40, שיעורי התמותה מסרטן וממחלת לב כלילית היו נמוכים במיוחד בקרב גברים מאוכלוסיית האמיש בשנות ה-70.

אם ההיפותזה והממצאים המתוארים כאן נכונים אפילו חלקית, הרי שהעלייה העדכנית בקרינה בתדרי רדיו ובמקורות הפולטים מתקפים בתדרים גבוהים (בייחוד באזורים עירוניים), מקורות כגון טלפונים סלולריים ואנטנות, אנטנות נייחות, מערכות אינטרנט אלחוטי ו-ווי-מקס, אינטרנט מהיר על קווי מתח,וציוד אלקטרוני אישי – כל אלו מצביעים על כך שכמו במאה ה-20, ייתכן שאנו נמצאים כיום בעיצומה של מגפת תחלואה ותמותה כתוצאה מחשיפה לשדות אלקטרומגנטיים. החדשות הטובות הן שרבות מהמחלות הללו ניתנות למניעה על-ידי התאמת הסביבה וניקוייה מזיהום חשמל. זאת, כמובן, בתנאי שנבחר לעשות זאת כחברה.

לייעוץ ללא עלות התקשרו עכשיו חינם 1-800-800-552

קרא עוד: בדיקת קרינה מקצועית | תאימות אלקטרומגנטית