שכיחות סרטן ביחס לסביבה חשמלית

עליות מתח בתדרים גבוהים המשויכות לשכיחות גוברת של סרטן בקרב מורים בביה"ס בקליפורניה

American Journal of Industrial Medicine - 2008

ד"ר סמואל מילהאם ול. לויד מורגן Samuel Milham, MD, MPH, and L. Lloyd Morgan, BS רקע: בשנת 2003 התלוננו המורים בחט"ב לה-קווינטה בקליפורניה שהם חווים מקרי סרטן רבים יותר ממה שניתן היה לצפות מבחינה סטטיסטית. יועץ מטעם המחוז הכחיש שהייתה בעיה כלשהי. מטרות: לחקור את הישנות מקרי הסרטן בקרב צוות המורים ואת הסיבות לכך. שיטה: ערכנו מחקר מקיף של שכיחות הסרטן בקבוצת המורים ביחס לסביבה החשמלית של ביה"ס. תוצאות: ששה-עשר מורים בקבוצה של 137 מורים שהועסקו בבית-הספר בין השנים 1988-2005 אובחנו ב- 18 סוגים של סרטן. יחס הסיכון (O/E) עבור כל סוגי הסרטן היה 2.78 (P = 0.000098) בעוד שיעור הסיכון O/E עבור מלנומה ממאירה היא 9.8 (P = 0.0008). לסרטן בלוטת התריס היה יחס סיכון של 13.3 (P = 0.0098), ולסרטן הרחם יחס סיכון של 9.2 (P = 0.019). לא נמצא קשר בין שדות מגנטיים בתדר 60 הרץ ובין שכיחות סרטן.

גורם חדש לחשיפה, עליות מתח פתאומיות בתדרים גבוהים, כן הראה מתאם חיובי (קורלציה) לשכיחות מקרי הסרטן. ניתוח שכיחות הסרטן של קבוצת המורים מראה מגמה חיובית (P = 7.1 × 10-10) של גידול בסיכון לסרטן ככל שגדלה חשיפה מצטברת לפרצי אנרגיה בתדרים גבוהים ברשת החשמל של הכיתות בבית-הספר, כפי שנמדדו באמצעות מדי גראהם-סטטצר (G/S). הסיכון המיוחס לסרטן כתוצאה לחשיפה זו היה 64%. שנה אחת של תעסוקה בבית-ספר זה הגדילה את סיכוייו של מורה לחלות בסרטן ב- 21%. מסקנה: שכיחות הסרטן בקרב המורים בבית-הספר הנ"ל הנה גבוהה באופן בלתי-רגיל, וישנו קשר בינה לבין עליות מתח בתדרים גבוהים, גורם שייתכן והוא גורם מסרטן אוניברסלי בדומה לקרינה מייננת. Am. J. Ind. Med. 2008. © 2008 Wiley-Liss, Inc. מילות מפתח: עליות מתח בתדרים גבוהים; חשמל; חשמל מזוהם; סרטן; מורים; גורם מסרטן

רקע מחקר וורטהיימר-ליפר מ- 1979 (Wertheimer and Leeper, 1979) עורר דאגה רבה שחשיפה לשדות אלקטרומגנטיים חשמליים (50/60 קילוהרץ), בייחוד שדות מגנטיים, עלולה להשפיע לרעה על בריאות הנחשפים אליה, ולגרום נזקים בריאותיים הכוללים התעוררות סרטן. עד כה, מד החשיפה הנפוץ ביותר היה הממוצע המשוקלל של חשיפה לשדות מגנטיים בתדרי חשמל. עם זאת, יחסי הסיכון הנמוכים שנמצאו ברוב המחקרים מרמזים ששדות מגנטיים עשויים רק להוות תחליף למד חשיפה חשוב הרבה יותר. במאמר זה אנו מציגים ראיות לכך שמד חשיפה חדש, עליות מתח פתאומיות בתדרים גבוהים בקווי חשמל, הוא גורם מנבא חשוב לשכיחות סרטן בקרב קבוצה נתונה.

מד חדש זה, יחידות GS, אשר נעשה בו שימוש במחקר זה, נמדד באמצעות מד גראהם-סטטצר (G/S) הידוע גם כמד המיקרו-נחשול II (מד MS II), אשר חובר לשקעי חשמל [Graham, 2005]. מד זה מציג את קצב השינוי הממוצע של עליות המתח הפתאומיות שמתרחשות בכל רשת החשמל. עליות מתח אלו, אשר מתרחשות הן בתוך מבנים והן מחוצה להם, נגרמות על-ידי קטיעות בזרם החשמל. תעשיית ייצור החשמל מכנה עליות מתח אלו כ"חשמל מזוהם."

ישנם מקורות רבים של "חשמל מזוהם" בציוד החשמלי הנפוץ כיום. לדוגמה, עמעמים הם ציוד חשמלי שמיועד לפעול עם זרם מקוטע, מכיוון שהם קוטעים את זרם החשמל פעמיים בכל מחזור (120 פעמים לשנייה). נורות פלורסנט חסכוניות גם הן קוטעות את הזרם לפחות 20,000 פעמים בשנייה, וכך גם נורות הלוגן, שנאי מתח ורוב הציוד האלקטרוני שיוצר החל מאמצע שנות ה 80- ושעושה שימוש בספקי כוח ממותגים. חשמל מזוהם הנוצר על-ידי ציוד חשמלי בתוך מבנה מסוים עבור דרך רשת החשמל לכל חלקי המבנה. בעוד שבתוך המבנה הוא לרוב תוצאה של זרם בעל הפרעות הנוצר על-ידי מכשירי חשמל, חשמל מזוהם הנוצר מחוץ למבנה נכנס פנימה דרך רשת החשמל ודרך מוטות הארקה וצנרת מוליכה.

V כאשר ,V = L × di/dt כל קטיעה של זרם יוצרת בעליית מתח חדה ("שפיץ") המתואר במשוואה את קצב השינוי של הזרם המקוטע. di/dt - את ההשראות של המעגל החשמלי, ו L, מייצג את רמת המתח מודד G/S- עליית המתח דועכת באופן תנודתי. תדר התנודה הוא תדר התהודה של המעגל החשמלי. מד האופן פעולה זה. (dV/dT) את סדר הגודל הממוצע של קצב השינוי ברמות המתח כפונקציה של זמן מוצגות על-ידי dV/dT למדוד את עליות המתח בתדרים הגבוהים. תוצאות החישוב G/S- מאפשר למד ה גראהם-סטטצר. (GS המד כיחידות)

נמצא בטווח התדרים של תנודות דועכות אלו. איור 1 מראה דגימת תצוגה של GS- רוחב הפס של מד ה משקף תנודות (אוסילוסקופ) בעל שני ערוצים. ערוץ אחד מציג מתח בתדר 60 הרץ שנמצא בשקעי בתדר 10 (hi-pass filter) חשמל, בעוד הערוץ השני מציג את אותו המתח כאשר מסנן מעביר גבוהים קילוהרץ מותקן בין משקף התנודות לבין השקע. ערוץ זה מציג את עליות המתח בתדרים גבוהים שימוש נעשה ברשות (Havas and Stetzer, 2004). שנמצאים על אותו השקע

למרות שלא פורסמו מחקרים נוספים שבדקו את הקשר בין עליות מתח בתדרים גבוהים ובין הסיכוי לחלות בסרטן, אחד המחקרים בדק עובדים של יצרני חשמל אשר נחשפו לעליות מתח בתדרים גבוהים בשדות אלקטרומגנטיים פועמים. המחקר מצא שבקרב העובדים שנחשפו לעליות מתח מעין אלו עלתה .(Armstrong et al ,1994) שכיחות מקרי הסרטן

איור 1: תצוגת משקף תנודות של חשמל מזוהם: זרם חשמל בתדר 60 הרץ (ערוץ 1) בהשוואה לעליות מתח בתדרים גבוהים על אותו שקע (ערוץ 2). בערוץ 2 נעשה שימוש במסנן מעביר גבוהים בתדר 10 קילוהרץ על מנת לסנן החוצה מתח בתדר 60 הרץ ואת כל הרמוניות הזרם שלו. (ניתן לצפות באיור בצבע בגיליון האלקטרוני בכתובת www.interscience.wiley.com)

הקדמה

בחודש פברואר 2004 פרסם העיתון The Desert Sun בפאלם ספרינגס, קליפורניה, מאמר תחת הכותרת "מומחים פוטרים צברי סרטן בביה"ס," בו הכחיש מומחה לרפואת עור מטעם מחלקת רישום הסרטן שישנו צבר מקרי סרטן או שכיחות מוגברת של מקרי סרטן בביה"ס. (Perrault, 2004) מחקר אינטרנטי גילה שאוכלוסיית המורים בחט"ב לה קווינטה הנה קטנה מדי על מנת שיהיו בה 11 מורים חולי סרטן, כפי שדווח במאמר. ביה"ס נפתח בשנת 1988 עם צוות של כ- 20 מורים. בשנתיים הראשונות פעל בית-הספר בשלושה מבנים זמניים, כאשר אחד מהם נמצא בשימוש עד היום, אך ב- 1990 עבר ביה"ס למבנה חדש. ב- 2003 התלוננו המורים להנהלת המחוז שהם סובלים משכיחות מדאיגה של מקרי סרטן. בקשות חוזרות ונשנות להנהלת ביה"ס למתן גישה פיזית למבני ביה"ס ולמתן מידע לגבי המורים נענו בשלילה. יצרנו קשר עם המורים עצמם, ובעזרתם הצלחנו לאפיין את מקרי הסרטן בקבוצה. על מנת לצפות מקרי סרטן עתידיים, מורה אחד הציע לעשות שימוש בספרי מחזור משנים קודמות כדי להעריך אוכלוסיות בסיכון. רצינו מאוד להעריך את הסביבה החשמלית בביה"ס מכיוון שבעבר דווח שנמצא מתאם חיובי בין חשיפה (ומשך החשיפה) לשדות מגנטיים חזקים ובין הישנות מקרי סרטן בקרב עובדי משרד שעבדו בקומה ראשונה מעל מרתף שהכיל שלושה שנאים בגודל 12,000 וולט (Milham,1996) רצינו בנוסף לעשות שימוש בכלי מדידה חשמלי חדש, מד גראהם-סטטצר, שמודד עליות מתח בתדרים גבוהים.

מד המיקרו-נחשול של גראהם-סטטצר מודד את קצב השינוי הממוצע של עליות המתח ומציג את התוצאה ביחידות גראהם-סטטצר (יחידות GS). מאמרים מסוימים קשרו בין חשיפה לחשמל מזוהם ובין מספר מחלות (Havas and Stetzer, 2004). החלטנו לחקור האם חשיפה לשדות מגנטיים בתדרי מתח או לחשמל מזוהם עשויה להסביר את שכיחות מקרי הסרטן בקרב קבוצת המורים.

שיטות

אחרי שבהנהלת ביה"ס (המחוז המאוחד של דזרט סנדס) סירבו לכמה וכמה בקשות מצידנו לעזרה בהערכת מקרי הסרטן עליהם התלוננו המורים, הוזמנו על-ידי אחד המורים לבקר בביה"ס לאחר שעות הלימודים כדי שנוכל לסקור ולמדוד את עוצמות השדות המגנטיים והחשמל המזוהם. במהלך הביקור הבחנו שמלבד כיתה אחת הממוקמת ליד חדר תחזוקת החשמל, רמות השדות המגנטיים בכיתות היו נמוכות באופן עקבי. עם זאת, רמות החשמל המזוהם היו גבוהות ביותר, ונרשמו קריאות עומס-יתר רבות. כאשר דיווחנו את ממצאינו אלה לד"ר דוריס וילסון, אז מפקח בתי-הספר (שפרש בדצמבר 2007), אחד מאיתנו (סמואל מילהאם) אוים בתביעה באשמת "השגת גבול," והמורה שהזמין אותנו לערוך את הסיור קיבל מכתב נזיפה. או-אז הגישו המורים תלונה במוסד לבטיחות וגיהות בעבודה של קליפורניה, תלונה שהובילה בסופו של דבר למדידה יסודית ומעמיקה של רמות השדות המגנטיים והחשמל המזוהם על-ידי מחלקת הבריאות של קליפורניה. מחלקה זו סיפקה לבסוף את נתוני החשיפה למחקר זה, כמו גם נתוני השוואה לחשמל מזוהם ממבני מגורים ומשרדים סמוכים, ואף האיצו את הרישום המאושר של מקרי הסרטן במחלקת רישום הסרטן.

כיתות נמדדו בזמנים שונים באמצעות שלושה מכשירי מדידה: גאוסמטר (מד שדות מגנטיים) תלת-צירי מדגם FW Bell model 4080 tri-axial Gaussmeter, גאוסמטר שני מדגם Dexsil 310, ומד גראהם-סטטצר (G/S). הגאוסמטר של בל (הראשון מביניהם) מודד שדות מגנטיים בין 25 ל- 1000 הרץ. הגאוסמטר של דקסיל (השני מביניהם) מודד שדות מגנטיים בין התדרים 30-300 הרץ. מד ה- GS מודד את קצב השינוי הממוצע של עליות מתח בתדרים גבוהים שבין 4 ל- 150 קילוהרץ.

כל מדידות עליות המתח בתדרים גבוהים נעשו באמצעות מד ה- GS. מכשיר זה חובר לשקעים בקיר והמדידות נקראו באמצעות תצוגת LCD. כל הקריאות נעשו ביחידות GS, היכן שנערכה יותר ממדידה אחת בכיתה מסוימת, מובא כאן ממוצע הקריאות.

בחודש פברואר 2005 מדדנו שבע כיתות באמצעות הגאוסמטר של בל ומד ה- G/S. מאוחר יותר באותה שנה מדדו המורים בעצם 37 כיתות עם אותם האמצעים. בתאריך 8.6.06 חזרו על המדידות יועצים מתחום החשמל מטעם מחוז ביה"ס ומטעם מחלקת הבריאות של קליפורניה (ד"ר ריימונד ניוטרה). הם השתמשו במד ה- G/S ובגאוסמטר של דקסיל, ומדדו 51 חדרים. מכיוון שכל הכיתות נמדדו, נמדדו שקעים שונים בכל כיתה, והכל בוצע על-ידי צוות מנוסה, החלטנו עשינו שימוש בנתונים שנאספו באותו יום בחישובי החשיפה שלנו. בנוסף, קריאות GS נמדדו בביה"ס היסודי גריפין ליד אולימפיה, וושינגטון, וד"ר ריימונד ניוטרה מדד את רמת ה- GS במשרד שלו בריצ'מונד, קליפורניה. כן נמדדו בנוסף במחקר אחר כ- 125 בתי מגורים פרטיים בצפון קליפורניה.

כל המידע הנוגע למקרי הסרטן נאסף באמצעות תקשורת אישית, טלפונית ואלקטרונית עם המורים או עם משפחותיהם, ללא כל תיווך של מחוז ביה"ס. מחלקת רישום הסרטן המקומית אימתה את כל מקרי הסרטן, להוציא מקרה אחד שאובחן לראשונה מחוץ למדינה ושני מקרים נוספים שדווחו ב- 2007. המקרה שאובחן מחוץ למדינה אומת על-ידי מידע פתולוגי שסופק על-ידי ביה"ח המטפל. המורים אספו מידע לגבי אוכלוסיית הסיכון (גיל שבו התחילו לעבוד, שנת העבודה הראשונה, מצב בריאותי קריטי, תאריך אבחון, תאריך מוות, שנת החלמה) מתוך ספרי מחזור וממגע אישי. המורים סיפקו בנוסף היסטוריה של הצבה בכיתות עבור כל המורים מתוך רשימות הנהלת ביה"ס (שנים אקדמאיות 1990-1991 עד 2006-2007). הנהלת ביה"ס סיפקה בנוסף רשימות של עובדי ביה"ס (בכללן המורים) למחלקת רישום הסרטן המחוזית, זאת לאחר שהמורים עירבו את מחלקות הבריאות של המדינה על-ידי הגשת תלונה במוסד לבטיחות וגיהות המקומי. המידע שאספנו באופן אנקדוטלי מהמורים, מספרי המחזור, ומרשימות ההצבה בכיתות היה זהה כמעט לחלוטין לזה שסופק למחלקת רישום הסרטן. אף אחד ממקרי הסרטן לא אומת בתחילה דרך מחלקת רישום הסרטן.

נתוני שכיחות הסרטן לפי גיל, מין, וגזע עבור כל מקרי הסרטן, כולל מלנומה ממאירה, סרטן בלוטת התריס, הרחם, השד, המעי הגס, השחלות, כולל לימפומה שאינה הודג'קין (NHL) – מידע עבור כל אלו נלקח מפרסומים של המחלקה לרישום סרטן של קליפורניה (Kwong et al., 2001). עבור כל מורה, הערכנו את שיעור הסרטן המצופה על-ידי שקלול השנה, הגיל, המין, ושיעורי סרטן המיוחסים לגזע, החל מתאריך תחילת העבודה ועד יוני 2007, או עד תאריך המוות. או-אז שקללנו את שיעור הסרטן המצופה של כל מורה עבור כל התקופה.

בהסתמכנו על נתוני שכיחות מקרי הסרטן של קליפורניה, נתוני המורים, ונתוני החשיפה (ביחידות GS) חישבנו את הישנות מקרי הסרטן ואת הסיכונים העתידיים. עותק של מערך המידע הנ"ל נשלח לד"ר גארי מארש ולמייק קאנינגהאם בביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת פיטסבורג לשם ניתוח עצמאי באמצעות תוכנות מתאימות (OCMAP). חישבנו את יחס הסיכון לסרטן על-ידי שקלול משך התעסוקה ועל-ידי נתוני חשיפת GS מצטברים. חישבנו אחוזי סיכון מיוחס באמצעות תדירות צפי סרטן והופעת סרטן בפועל, וביצענו מבחני מגמה (Breslowand Day, 1987) עבור סיכון לסרטן אל מול משך התעסוקה ונתוני חשיפת GS שנתיים מצטברים. ערכי התפלגות פואסון P חושבו באמצעות האתר Stat Trek. ביצענו בנוסף רגרסיה לינארית של סיכון לסרטן לפי משך התעסוקה בשנים ולפי חשיפה משוקללת-זמן ביחידות-שנים GS.

מכיוון שאף אחד מהחתומים לעיל אינו מזוהה עם מוסד מחקרי בעת זו, לא ניתן היה להשיג אישור ועדה. המורים ביקשו שנערוך את המחקר, והשתתפותם בו הייתה הן מלאה והן וולונטרית. כל המורים הפעילים בביה"ס חתמו על הבקשה לבדיקה שנשלחה למוסד לבטיחות וגיהות של קליפורניה. החתומים לעיל הסבירו באופן מלא את טבע המחקר למשתתפים בו, ולא ניתן למשתתפים כל תגמול מכל סוג שהוא. הכותבים שמרו מכל משמר על חיסיון פרטי ורפואי מלא לגבי כל המידע שניתן לנו על-ידי המורים, והסירו סימנים מזהים ממערך המידע שנשלח לניתוח לאונ' פיטסבורג. המידע רפואי אישי הוגבל לחזקתם של שני הכותבים. לא הושג מידע לגבי חולים ספציפיים מהמחלקה לרישום סרטן. בהסכמת המטופל, נתנו למחלקה את פרטי המקרה של מורה עם מלנומה ממאירה שאובחנה מחוץ למדינה. מידע לגבי חשיפה סופק על-ידי מחלקת הבריאות של קליפורניה. הממצאים היסודיים של המחקר הוצגו לוועדת ביה"ס המחוזית של דזרט סנדס ובפגישה ציבורית אשר אורגנה על-ידי המורים.

תוצאות מדידות חשמל

בסקר בן שבעת-החדרים שערכנו בביה"ס ב 2005, מדדנו קריאות שדות מגנטיים בעוצמות של עד 177 בכיתה הסמוכה לחדר תחזוקת החשמל. מספר שקעים הראו קריאות עומס-יתר כשנמדדו עם מד ה- mG 3.0 < (בחלל הפנימי של אף אחת מהכיתות, להוציא את mG) שדות מגנטיים לא היו גבוהים. G/S הכיתה הסמוכה לחדר תחזוקת החשמל, וכמו כן ליד מכשירי חשמל בשימוש בכיתות, כגון מקרנים. לא נמצא קשר בין הסיכון לסרטן וחשיפה לשדות מגנטיים בתדר 60 הרץ בקרב קבוצה זו, מכיוון שרמות החשיפה לשדות מגנטיים בכיתות היו זהות עבור מורים שחלו בסרטן ועבור אלו שלא (תוצאות אלו אינן מובאות כאן).

ונמצא קשר בין החשיפה שעברו המורים לעליות מתח GS בביה"ס זה נמדדו קריאות גבוהות מאוד של מציג קריאות בטווח שבין 0 ל- 1999 יחידות G/S- בתדרים גבוהים לבין הסיכון לחלות בסרטן. מד ה GS במקרה הזה, עבור 13 מתוך 51 כיתות נמדדו קריאות "עומס יתר," כלומר מעל 2000 יחידות .GS לפחות בשקע אחד. קריאות אלו היו גבוהות בהשוואה לביה"ס אחר מחוץ לאולימפיה, וושינגטון, בניין משרדים בריצ'מונד, קליפורניה, ובתי מגורים פרטיים בצפון קליפורניה (טבלה 1). בסה"כ במחקר זה 2.69% (מתוך 631 החדרים הראו קריאות "עומס יתר") מעל 2000 (נמדדו 631 חדרים. רק 17 יחידות). בשקלול אחוז זה עבור 51 החדרים שנמדדו בביה"ס לה קווינטה, ניתן היה לצפות שכ 1.4- 0.0269 (למרות זאת, 13 חדרים) 25% (שנמדדו × 51= 1.37) חדרים יראו קריאות עומס יתר שיכול למדוד מד ה- GS בביה"ס הראו קריאות "עומס יתר" מעל הערך הגבוה ביותר 1999 יחידות P = 3.14 זוהי קריאה משמעותית מבחינה סטטיסטית וגבוהה יותר ממה שניתן היה לצפות פואסון .GS × 10-9

טבלה 1: קריאות מד גראהם-ססטצר: ערכים חציוניים בבתי-ספר, בתים ובנייני משרדים. טבלה 2: סיכון לסרטן לפי סוג בקרב קבוצת המורים בחט"ב לה-קווינטה בקליפורניה בסמיכות לביה"ס. מורה דיווח בנוסך שישנה הפרעה דומה AM הבחנו בהפרעות בקליטת גלי רדיו בכיתה שלו ובשדה אשר מחוצה לה. במאי 2007, הוא דיווח ש 11- מתוך 15 השקעים הראו קריאות שאינו מכוון לאף תחנה הוא גלאי מציון לנוכחות חשמל מזוהם. הוא AM מקלט. G/S- עומס יתר במד ה נמצא AM- משמיע רעש זמזום רועש ביותר בנוכחות חשמל מזוהם אפילו שטווח התדרים של פס תדרי ה .G/S- מחוץ לטווח הקריאה של מד

שכיחות מקרי סרטן

שלושה מורים נוספים אובחנו בסרטן ב - 2005, לאחר שדווחו 11 האבחונים הראשונים, וכמו כן דווח על מורה-לשעבר על-ידי קרוב משפחתו שעבד גם הוא במערכת החינוך. אחד ממקרי הסרטן אובחן ב - 2006 ושניים נוספים ב - 2007. בין השנים 1988-2005 הועסקו בביה"ס 137 מורים. 18 סוגי הסרטן שאובחנו אצל 16 מורים היו: 4 מקרי מלנומה ממאירה, 2 סרטן השד אצל נשים, 2 מקרי סרטן בלוטת התריס, 2 מקרי סרטן הרחם, ואחד מכל הסוגים הבאים: לימפומת בורקיט (סוג של לימפומה שאינה הודג'קין), וסרטן המעי, הלבלב, השחלות (leiomyosarcoma) פוליציטמיה, מיאלומה נפוצה, לימיוסרקומה והגרון. שני מורים סבלו משני סוגים של סרטן כ"א: מלנומה ממאירה ומיאלומה נפוצה, וסרטן המעי והלבלב. ארבע מורים מתו ממחלתם עד חודש אוגוסט 2007. עד כה לא נרשמו מקרי מוות שאינם קשורים לסרטן.

קבוצת המורים צברה 1576 שנות-מורים של סיכון בין ספטמבר 1988 ויוני 2007, בהתבסס על שנה אקדמאית בת 12 חודשים. הגיל הממוצע בעת תחילת העבודה היה 36 שנים. ב - 2007, ממוצע הגילאים בקבוצה היה 47.5 שנים.

כאשר החלנו את שיעורי שכיחות הסרטן (הן לפי סוג והן בסה"כ) לפי שנה, גיל, מין, גזע ושקללנו את הזדקנות הקבוצה, הגענו לצפי של 6.5 מקרי סרטן, 0.41 מקרי מלנומה, 0.15 מקרי סרטן בלוטת התריס, (O/E = 0.22 מקרי סרטן הרחם, ו 1.5- מקרי סרטן השד) טבלה 2 עבור כל מקרי הסרטן, יחס הסיכון היה יחס (O/E = 4/0.41) , מקדם פואסון (עבור מלנומה ,P = 0.000098 (2.78 18 (היה / 6.5 היחס היה 13.3) O/E = 2/0.15 (מקדם פואסון); עבור סרטן בלוטת התריס, P = 0/0008( 9.8 הסיכון P = 0.019  9.19 (היה היחס) O/E = 2/0.22 (מקדם פואסוןׁׁׁׁׂׂׂ) עבור סרטן הרחם, P = 0.0011 (מקדם פואסון).

טבלה 2 מראה את הסיכון לסרטן בקרב קבוצת המורים לפי משך התעסוקה. חצי מן המורים עבדו פחות מ 3- שנים (ממוצע 1.52 שנים). הסיכון לסרטן גובר עם התארכות משך התעסוקה, כפי שניתן לצפות כאשר מדובר בחשיפה לגורם מסרטן במקום העבודה. היחס הסיכון לסרטן עלה מ 1.7- עבור פחות משלוש שנות תעסוקה, ל 2.9- עבור 3-14 שנות תעסוקה, ול 4.2- עבור 15 ויותר שנות תעסוקה. נמצאה שנת תעסוקה .(P = 4.6 × 10-10) מגמה חיובית של שכיחות סרטן עולה עם משך תעסוקה ארוך יותר. אחת בביה"ס זה הגבירה את הסיכון של מורה לחלות בסרטן ב 21%-

לפי סקר שנערך בתאריך 8.6.06 (טבלה 4), הסיכון לחלות בסרטן אצל מורה שעבד אי פעם בחדר בו והועסק למשך 10 שנים או יותר, (GS מעל 2000 יחידות) GS לפחות שקע אחד עם קריאת עומס יתר מקדם פואסון. בקבוצה זו נכללו שישה מורים שאובחנו כחולים בשבעה סוגי ,P = 0.00007 7.1 היה סרטן בסה"כ, וארבעה מורים ללא אבחון סרטן, שהועסקו בביה"ס למשך 10 שנים או יותר ושעבדו לפחות פעם אחת באחד מהחדרים הנ"ל. חמישה מורים חלו בסוג סרטן אחד ומורה אחד חלה בשני סוגי סרטן. מורים אלו מהווים 7.3% מאוכלוסיית המורים  (10/137), אך חלו בשבעה סוגי סרטן או 39% 7/18 (מסך סוגי הסרטן. עשרת המורים שעבדו בכיתת "עומס יתר" למשך 10 שנים או יותר חלו ב 7-) מקדם פואסון. (P = 6.8 × 10-5) סוגי סרטן כאשר מבחינה סטטיסטית היה ניתן לצפות ל 0.99- בלבד יחס הסיכון עבור 8 המורים עם סרטן ו 32- המורים ללא סרטן שעבדו בנקודה מסוימת בחדר עם קריאת מקדם פואסון. (יחס הסיכון ,P = 0.00003 (5.1 עומס יתר, ללא קשר למשך תעסוקתם בביה"ס, היה עבור 8 מורים עם סרטן ו89- מורים ללא סרטן אשר מעולם לא עבדו בחדר עם קריאת עומס יתר היה מקדם פואסון. (למורים אשר מעולם לא עבדו בחדר עם קריאת עומס יתר גם היה ,P = 0.047 (1.8 סיכון מוגבר מבחינה סטטיסטית לחלות בסרטן.

טבלה 3: סיכון לסרטן לפי משך התעסוקה בביה"ס, טבלה 4: סרטן בקרב מורים אשר לימדו לפחות פעם אחת בחדרים בעלי שקע אחד לפחות עם קריאת עומס לפי משך התעסוקה (GS יתר) מעל 2000 יחידות מצטברת (טבלה 5). נבחרו שלוש GS קשר מנה-תגובה חיובי נמצא בין סיכון לסרטן ובין חשיפת 5000 עד 10,000, ויותר מ 10,000- , יחידות (מצטברת: > 5000) GS קטגוריות של שנות חשיפת 5.0 ו 4.2- בהתאמה, כולם בעלי, מצטברות. מצאנו יחסי סיכון מוגברים של 2.0 GS שנות-יחידות משמעות סטטיסטית, עבור כל אחת מהקטגוריות. נמצאה מגמה חיובית של שכיחות סרטן גבוהה ביחס הגדילו את GS חשיפה ל 1000- שנות-יחידות. (P = 7.1 × 10-10) מצטברות GS לשנות-יחידות חשיפת הסיכון של מורה לחלות בסרטן ב 13%-. עם זאת, עבודה בכיתה עם קריאת עומס יתר (מעל 2000. למשך שנה אחת הגדילה את הסיכון לחלות בסרטן ב 26%-)GS יחידות

בהתאם לכך חישבנו אחוזון סיכון מיוחס לפי הנוסחה הבאה )יש לקרוא משמאל לימין(: מקרי סרטן בפועל /)]צפי מקרי סרטן[ – ]מקרי סרטן בפועל[( החישוב שנעשה בהתאם לכך הוא: .(18-6.51)/18 = 63.8%

) כאמור, בתאריך 8.6.06 ( GS העובדה שממצאי שכיחות הסרטן הללו נאספו ביום אחד של קריאות מצביעה על כך שקריאות אלו נותרו עקביות למדי מאז שנבנה ביה"ס בשנת 1990 . לדוגמה, אם 13 הכיתות בהן נמדדו קריאות עומס יתר ב 8.6.06- לא היו עקביות לכל אורך המחקר ומאז תחילתו, הרי שסיכון הסרטן של המורים שעבדו לפחות פעם אחת בכיתת עומס יתר היה צריך להיות זהה לזה של המורים אשר מעולם לא עבדו בכיתת עומס יתר.

למרות שלמורים אשר חלו במלנומה ובסרטני בלוטת התריס והרחם היו יחסי סיכון גבוהים מאוד ומשמעותיים מבחינה סטטיסטית, לא היה דבר יוצא דופן בגיל בו התחילו לעבוד בביה"ס, במשך מצטברת. עם זאת, בהשוואה לזמן החביון הממוצע של כל 18 סוגי הסרטן, GS תעסוקתם, או בחשיפת הרי שזמני החביון של המלנומה וסרטן בלוטת התריס היו קצרים יחסית. תקופת החביון הממוצעת בין תחילת התעסוקה בביה"ס ובין האבחון עבור כל סוגי הסרטן הייתה 9.7 שנים. זמן החביון הממוצע עבור סרטן בלוטת התריס היה 3.0 שנים בעוד עבור המלנומה היה זמן זה 7.3 שנים )כאשר שלושה מארבעת 5, ו 5- שנים(. , המקרים אובחנו לאחר 2

]GS) בשנות-יחידות ( GS- ]טבלה 5: צפי מקרי סרטן אל מול מקרי סרטן בפועל לפי חשיפה מצטברת ל ניתוח עצמאי של מערך המידע הזה, שנעשה על-ידי ביה"ס לבריאות הציבור של אוניברסיטת פיטסבורג תאם את ממצאינו אלה. ,OCMAP באמצעות תוכנת

דיון

מכיוון שלא ניתנה לנו כניסה לביה"ס, אין בידינו מידע לגבי מקורם או טבעם של עליות המתח בתדרים גבוהים. עם זאת, אנו יכולים להניח שמכיוון שבביה"ס מונחת רשת החשמל בתוך תעלות מתכת, סביר שכל שדה חשמלי אשר נוצר על-ידי עליות מתח אלו נפלט מרשת החשמל הראשית ומהציוד החשמלי המחובר אליה ושמוצב בכיתות.

של עליות המתח בתדרים גבוהים גבוהות בביה"ס זה משמעותית מאלו שנמדדו במקומות GS- קריאות ה אחרים )טבלה 1(. בנוסף, מורים שהועסקו למעלה מ 10- שנים בביה"ס הנבדק ושעבדו לפחות פעם אחת בחדר עם קריאת עומס יתר סבלו משיעור סרטן גבוה הרבה יותר. גודלם היחסי היה 7.3% מהקבוצה כולה, אבל סבלו מ 39%- מכל מקרי הסרטן.

זמן החביון הקצר יחסית של המלנומה הממאירה ושל סרטן בלוטת התריס מצביע על כך שסוגי סרטן אלה עשויים להיות רגישים יותר להשפעותיהם של עליות המתח בתדרים גבוהים מאשר סוגי סרטן אחרים שנצפו בקבוצה זו.

במחקרים שעסקו בקבוצות עובדים, מאוד בלתי-רגיל יהיה למצוא מספר סוגי סרטן שונים עם סיכון מוגבר. מקרים יוצאי דופן הינם מקרים בהם הקבוצה נחשפה לקרינה מייננת, בהם אכן נצפית שכיחות מוגברת של מספר סוגי סרטן שונים. שלושת סוגי הסרטן שנצפו בשכיחות גבוהה במיוחד בקבוצה זו, מלנומה ממאירה, סרטן בלוטת התריס וסרטן הרחם, נצפו בשיעור מוגבה גם בקבוצה הגדולה יותר של. (Reynolds et al 1999) עובדי ביה"ס בקליפורניה

סביר להניח שהערכות סיכוני הסרטן הללו הינן נמוכות, מכיוון ש 23- מתוך 137 חברי הקבוצה נותרו ללא בדיקה. שיעורי החשיפה חושבו לפי שבעה ימים בשבוע למשך שנה מלאה. דבר זה מגזים מעט את שיעור החשיפה האמיתי של המורים, אשר נחשפו לקרינה לפי חמישה ימים בשבוע למשך תשעה חודשים בכל שנה.

איור 2: תצוגת משקף תנודות (אוסילוסקופ) של זרם בתדר 60 הרץ שעוות על-ידי תדרים גבוהים. הזרם נמדד בין שני טלאי א.ק.ג. שהוצמדו לקרסוליו של אדם שעמד, נעול בנעליו, לצד כיור מטבח. לא יכולנו לבחון את שיעורי החשיפה בכיתות מכיוון שלא ניתנה לנו גישה לביה"ס. אנו משערים שהחשמל המזוהם שנמצא על רשת החשמל השפיע לרעה על בריאות המורים באמצעות צימוד קיבולי שהשרה זרמים בגופם של המורים. האנרגיה שעוברת לגופם של המורים באמצעות צימוד קיבולי נמצאת ביחס ישר לתדר. מאפיין זה מדגיש יותר מכל את התועלת המגולמת במד ה- G/S . חשמל מזוהם בתדר גבוה מולך לאורך חוטי החשמל המתוחים ממבנה למבנה, וכמן-כן דרך הקרקע. בני אדם ועצמים מוליכים אחרים הבאים במגע עם הקרקע הופכים לחלק מהמעגל החשמלי. איור 2 (Havas and Stetzer, 2004, מובא כאן ברשות) מראה תוצאת משקף תנודות שבדק את מתח החשמל בין שני טלאי א.ק.ג. שהוצמדו לקרסוליו של אדם שעמ, נעול בנעליו, ליד כיור המטבח. גל הסינוס של תדר 60 הרץ התעוות על-ידי תדרים גבוהים אשר מאפשרים למתח בתדר גבוה לטפס במעלה רגל אחת ובמורד השנייה, בין טלאי הא.ק.ג.

למרות שאין סימוכין לכך במערך מידע זה, רמות החשמל המזוהם לרוב הנן גבוהות יותר בסביבה בעלת כמות גדולה של שדות מגנטיים בתדר 60 הרץ. רבים ממוצרי החשמל אשר מייצרים שדות מגנטיים טופלים בנוסף חשמל מזוהם על רשת החשמל. לפיכך, שדות מגנטיים עשויים להוות תחליף לחשיפה לחשמל מזוהם. במחקרים עתידיים שייבדקו את הקשר בין קרינה אלקטרומגנטית ובין הסיכון לסרטן, יהיה צורך למדוד את רמות החשמל המזוהם לצד חקר השדות המגנטיים. שכיחות מקרי הסרטן אצל תלמידים שלמדו בחט"ב לה קווינטה במשך שלוש שנים לא נבדקה.

מסקנה

שכיחות מקרי הסרטן אצל המורים בביה"ס זה הינה גבוהה באופן חריג וישנו קשר בינה ובין חשיפה לעליות מתח פתאומיות בתדרים גבוהים. ב- 28 השנים שחלפו מאז שזוהה לראשונה קשר בין סרטן ובין שדות אלקטרומגנטיים הוצעו מספר מדדי חשיפה. אם יאומתו הממצאים שלנו, הרי שעליות מתח בתדרים גבוהים יהוו מד חדש וחשוב ביותר, ואף ייתכן שיזוהו כגורם מסרטן אוניברסלי, בדומה לקרינה מייננת.

תודות

המחברים רוצים להודות למורי חט"ב לה קווינטה, קליפורניה, בייחוד לגייל כהן. תודתינו נתונה בנוסף לאריק אוסיינדר, ד"ר דיימוד ניוטרה, ד"ר גארי מארש, מייק קאנינגהאם, וד"ר לואיז סלזין. לויד מורגן רוצה להודות בנוסף לדיאנה בילובסקי על עזרתה בעריכת המאמר. הפניות

לייעוץ ללא עלות התקשרו עכשיו חינם 1-800-800-552

קרא עוד: מכשיר בודק קרינה | תאימות אלקטרומגנטית